|
|
|
13:45
|
איציק כהן, מנכ"ל E4all
|
|
|
|
מה לא לעשות בפרוייקטי ERP לאומיים
|
|
"האויב של הטוב הוא הטוב מאד" או פרוייקט אופטימאלי מול ישים.
הקמה, יישום והטמעה של תפיסת erp בכלל ופרוייקט לאומי בפרט היא תהליך מורכב, הכולל שינוי בתרבות הניהולית ובתרבות הארגונית הכלל ממשלתית . כבכל תהליך של שינוי מתעוררים למהלך מתנגדים, והדרך המומלצת להסרת התנגדויות היא יצירת הצלחות מהירות. בנקודה זו מתעורר הקונפליקט שבין פיתוח סרגל הישגים אופטימאלי, המקיף את כלל הפעילויות השונות וכולל את מדדי הביצוע המדויקים ביותר, למול פיתוח סרגל ישים הכולל רק חלק מהפעילויות, ולעיתים משתמש במדדים בסיסיים יותר אך כאלה שעבורם יש נתונים זמינים במערכות הקיימות.
מתוך ראיה של הנסיון שלנו בעשור האחרון נציג יידע , לקחים , תובנות ,דוגמאות , השלכות , מעצורים , מחדלים אנושיים , הדגשים על פרוייקט אירגוני ולא מחשובי ומתודולוגיה פנימית .
התפיסה הכללית יש להקים יישום ראשוני בזמן קצר ככל הניתן. יישום זה ניתן יהיה לשפר ולהרחיב צעד אחר צעד, אך הוא יניב תועלות ויספק מבט מיידי על "היום שאחרי" הטמעת המתודולוגיה.
|
|
|
|
|
14:15
|
אורי אכמון, IDE, גל בן טובים ומשה ברכה, נירם גיתן
|
|
|
|
כיצד לנהל פרויקט מבלי לטחון מים?
|
|
שיפור משמעותי במערך ניהול הפרויקטים הארגוני, יכלול בד"כ הטמעה של כלי לניהול פרוייקטים (EPM). אולם יש לשאול: האם די בכך?
IDE , הינה חברה מובילה העוסקת בטכנולוגיות מים ברמה כלל עולמית . וככזו היא מנהלת מספר גדול של פרויקטים, בו זמנית, במספר רב של אתרים על פני הגלובוס.
IDE החליטה לשדרג את מתודולוגיית ניהול הפרויקטים שלה וליישם את המתודולוגיה החדשה בכלי ניהול פרויקטים ארגוני, PSNext.
המטרה היתה לשפר את שיטות ניהול הפרויקט - ובמקביל גם את יכולות השליטה והבקרה על משאבי הארגון.
האתגר שעמד בפני IDE היה : כיצד לייצר שינוי בשיטות העבודה, להטמיע לאפיין - וליישם מערכת מידע חדשה שתתמוך במתודולוגיה שהוגדרה. כול זאת תוך שימור הידע הקיים, הפחתת התנגדויות למהלך השינוי וכמובן ביצוע כלל הנאמר תוך הקפדה על תהליך אפקטיבי ויעיל.
אנו מזמינים א תכם לחלוק את ניסיוננו ולשמוע כיצד מנהלים תהליך שיפור ביצועים, תהליך פיתוח והטמעת מערכת ותהליך שינוי ביעילות ובאפקטיביות -וגם בשמחה!
|
|
|
|
|
13:45
|
איציק כהן, מנכ"ל E4all
|
|
|
|
מה לא לעשות בפרוייקטי ERP לאומיים
|
|
"האויב של הטוב הוא הטוב מאד" או פרוייקט אופטימאלי מול ישים.
הקמה, יישום והטמעה של תפיסת erp בכלל ופרוייקט לאומי בפרט היא תהליך מורכב, הכולל שינוי בתרבות הניהולית ובתרבות הארגונית הכלל ממשלתית . כבכל תהליך של שינוי מתעוררים למהלך מתנגדים, והדרך המומלצת להסרת התנגדויות היא יצירת הצלחות מהירות. בנקודה זו מתעורר הקונפליקט שבין פיתוח סרגל הישגים אופטימאלי, המקיף את כלל הפעילויות השונות וכולל את מדדי הביצוע המדויקים ביותר, למול פיתוח סרגל ישים הכולל רק חלק מהפעילויות, ולעיתים משתמש במדדים בסיסיים יותר אך כאלה שעבורם יש נתונים זמינים במערכות הקיימות.
מתוך ראיה של הנסיון שלנו בעשור האחרון נציג יידע , לקחים , תובנות ,דוגמאות , השלכות , מעצורים , מחדלים אנושיים , הדגשים על פרוייקט אירגוני ולא מחשובי ומתודולוגיה פנימית .
התפיסה הכללית יש להקים יישום ראשוני בזמן קצר ככל הניתן. יישום זה ניתן יהיה לשפר ולהרחיב צעד אחר צעד, אך הוא יניב תועלות ויספק מבט מיידי על "היום שאחרי" הטמעת המתודולוגיה.
|
|
|
|
|
14:15
|
אורי אכמון, IDE, גל בן טובים ומשה ברכה, נירם גיתן
|
|
|
|
כיצד לנהל פרויקט מבלי לטחון מים?
|
|
שיפור משמעותי במערך ניהול הפרויקטים הארגוני, יכלול בד"כ הטמעה של כלי לניהול פרוייקטים (EPM). אולם יש לשאול: האם די בכך?
IDE , הינה חברה מובילה העוסקת בטכנולוגיות מים ברמה כלל עולמית . וככזו היא מנהלת מספר גדול של פרויקטים, בו זמנית, במספר רב של אתרים על פני הגלובוס.
IDE החליטה לשדרג את מתודולוגיית ניהול הפרויקטים שלה וליישם את המתודולוגיה החדשה בכלי ניהול פרויקטים ארגוני, PSNext.
המטרה היתה לשפר את שיטות ניהול הפרויקט - ובמקביל גם את יכולות השליטה והבקרה על משאבי הארגון.
האתגר שעמד בפני IDE היה : כיצד לייצר שינוי בשיטות העבודה, להטמיע לאפיין - וליישם מערכת מידע חדשה שתתמוך במתודולוגיה שהוגדרה. כול זאת תוך שימור הידע הקיים, הפחתת התנגדויות למהלך השינוי וכמובן ביצוע כלל הנאמר תוך הקפדה על תהליך אפקטיבי ויעיל.
אנו מזמינים א תכם לחלוק את ניסיוננו ולשמוע כיצד מנהלים תהליך שיפור ביצועים, תהליך פיתוח והטמעת מערכת ותהליך שינוי ביעילות ובאפקטיביות -וגם בשמחה!
|
|
|
|
|
|
|
|
13:45
|
ישראל גת, די. אס. די. דטה סיסטמס דיזיינרס ועידו חן, תעשיה אוירית בע"מ
|
|
|
|
מי אכל את ה-Buffer שלי?
|
|
ניהול ותחזוקת Buffer בפרויקט היא אחד הכלים החיוניים על מנת להגן על אבני הדרך הקריטיות ועל היכולת לעמוד בלוחות הזמנים המתוכננים. במהלך הפרויקט, משתמשים
ב Buffer על מנת להתמודד עם עיכובים בלתי צפויים מראש בביצוע הפעילויות בפרויקט. במהלך חיי הפרויקט, מעקב ניצול ה Buffer הוא אפוא תהליך קריטי שנועד לתת התראות מוקדמות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות אם ניצול ה- Buffer חורג מהרצוי. שאלת המפתח היא: מהו אופן ניצול Buffer "נכון" כך שה Buffer שתוכנן בפרויקט לא יסתיים מוקדם מידי – תופעה שעלולה לגרום בהסתברות גבוהה לאי עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט. לדוגמא, אם נוצל 40% מה Buffer אחרי 50% ממשך הפרויקט – האם המצב "טוב" או "רע"? עבודה זו מציגה ניתוח סטטיסטי של אופן ניצול ה Buffers בפרויקטים בארגון, והגדרת "ההתנהגות הנורמלית" של קצב ניצול ה Buffer בפרויקט. הגדרת ה"התנהגות הנורמלית" מבוססת על מידול של אופן ניצול ה Buffers שנצפה בפרויקטים שהסתיימו באמצעות כלים סטטיסטיים, וניסוחה באמצעות מאפייני פרויקט הידועים עם התחלת הפרויקט. המודל שהתקבל מאפשר לצפות את קצב ניצול ה- Buffer האפייני לפרויקטים בארגון לאורך כל חיי הפרויקט, ולפיכך שימוש במודל "ההתנהגות הנורמלית" של קצב ניצול ה Buffer מאפשר למנהל הפרויקט למדוד את אופן ניצול ה Buffer בפרויקט שלו בפועל, מול Baseline ארגוני (הכולל רווח סמך), ובמידה וקיימת חריגה בניצול ה- Buffer להפעיל פעילות מתקנת במועד. במסגרת העבודה נציג גם תוצאות שימוש בפועל במודל חיזוי ניצול ה- Buffer במספר פרויקטים.
|
|
|
|
|
14:15
|
ד"ר אלכס איילון, אלביט – מערכות אלקטרו אופטיקה - אלאופ
|
|
|
|
האלמנט החמישי – מרכיב הניהול במודל להערכת הצלחה בפרויקטים
|
|
מהי מידת הצלחתו של פרוייקט? שאלה זו עולה פעמים רבות במהלך חיי הפרוייקט או בסיומו. התשובה לכך בדרך כלל מורכבת, נסמכת על שיקולים רבים ולעתים מנוגדים והמסקנה עלולה להישאר תחת מעטה כבד של עמימות. כדי לאפשר מענה מפורש ומובנה לסוגיה מורכבת זו נבנה מודל להצלחתו של פרוייקט. המודל מבוסס על חמישה מרכיבים והם: תכולה וביצועים, לוח זמנים, עלות, שביעות רצון לקוח ואיכות המערך הניהולי. כל מרכיב בנוי ממספר ממרכיבי משנה שניתנים להערכה בידי סוקרים מקצועיים או בידי הנהלת הארגון. כל אחד מהמרכיבים ומרכיבי המשנה משוקלל בהתאם לאופי הפרויקט. בדרך זו ניתן להגיע למדד מוביל לגבי הצלחת הפרוייקט כולו. האלמנט החמישי במודל, איכות המערך הניהולי, הוא הציר שסביבו סובבת הצלחת הפרוייקט.
|
|
|
|
|
13:45
|
ישראל גת, די. אס. די. דטה סיסטמס דיזיינרס ועידו חן, תעשיה אוירית בע"מ
|
|
|
|
מי אכל את ה-Buffer שלי?
|
|
ניהול ותחזוקת Buffer בפרויקט היא אחד הכלים החיוניים על מנת להגן על אבני הדרך הקריטיות ועל היכולת לעמוד בלוחות הזמנים המתוכננים. במהלך הפרויקט, משתמשים
ב Buffer על מנת להתמודד עם עיכובים בלתי צפויים מראש בביצוע הפעילויות בפרויקט. במהלך חיי הפרויקט, מעקב ניצול ה Buffer הוא אפוא תהליך קריטי שנועד לתת התראות מוקדמות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות אם ניצול ה- Buffer חורג מהרצוי. שאלת המפתח היא: מהו אופן ניצול Buffer "נכון" כך שה Buffer שתוכנן בפרויקט לא יסתיים מוקדם מידי – תופעה שעלולה לגרום בהסתברות גבוהה לאי עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט. לדוגמא, אם נוצל 40% מה Buffer אחרי 50% ממשך הפרויקט – האם המצב "טוב" או "רע"? עבודה זו מציגה ניתוח סטטיסטי של אופן ניצול ה Buffers בפרויקטים בארגון, והגדרת "ההתנהגות הנורמלית" של קצב ניצול ה Buffer בפרויקט. הגדרת ה"התנהגות הנורמלית" מבוססת על מידול של אופן ניצול ה Buffers שנצפה בפרויקטים שהסתיימו באמצעות כלים סטטיסטיים, וניסוחה באמצעות מאפייני פרויקט הידועים עם התחלת הפרויקט. המודל שהתקבל מאפשר לצפות את קצב ניצול ה- Buffer האפייני לפרויקטים בארגון לאורך כל חיי הפרויקט, ולפיכך שימוש במודל "ההתנהגות הנורמלית" של קצב ניצול ה Buffer מאפשר למנהל הפרויקט למדוד את אופן ניצול ה Buffer בפרויקט שלו בפועל, מול Baseline ארגוני (הכולל רווח סמך), ובמידה וקיימת חריגה בניצול ה- Buffer להפעיל פעילות מתקנת במועד. במסגרת העבודה נציג גם תוצאות שימוש בפועל במודל חיזוי ניצול ה- Buffer במספר פרויקטים.
|
|
|
|
|
14:15
|
ד"ר אלכס איילון, אלביט – מערכות אלקטרו אופטיקה - אלאופ
|
|
|
|
האלמנט החמישי – מרכיב הניהול במודל להערכת הצלחה בפרויקטים
|
|
מהי מידת הצלחתו של פרוייקט? שאלה זו עולה פעמים רבות במהלך חיי הפרוייקט או בסיומו. התשובה לכך בדרך כלל מורכבת, נסמכת על שיקולים רבים ולעתים מנוגדים והמסקנה עלולה להישאר תחת מעטה כבד של עמימות. כדי לאפשר מענה מפורש ומובנה לסוגיה מורכבת זו נבנה מודל להצלחתו של פרוייקט. המודל מבוסס על חמישה מרכיבים והם: תכולה וביצועים, לוח זמנים, עלות, שביעות רצון לקוח ואיכות המערך הניהולי. כל מרכיב בנוי ממספר ממרכיבי משנה שניתנים להערכה בידי סוקרים מקצועיים או בידי הנהלת הארגון. כל אחד מהמרכיבים ומרכיבי המשנה משוקלל בהתאם לאופי הפרויקט. בדרך זו ניתן להגיע למדד מוביל לגבי הצלחת הפרוייקט כולו. האלמנט החמישי במודל, איכות המערך הניהולי, הוא הציר שסביבו סובבת הצלחת הפרוייקט.
|
|
|
|
|
|
|
|
13:45
|
אפי גולדפרב
|
|
|
|
הבובה הרוסית, הבבושקה, של ה-SDLC
(מחזור חיים של פיתוח תוכנה)
|
|
יום חמישי, לפני סוף היום פוגש אותי בריאן מנהל התיעוד ומודיע לי חגיגית שאין לי מה לדאוג כי כולם הסכימו לבוא ביום שישי ואפילו בשבת אם יהיה צורך. לקח כמה שניות לתפוס את הראש ולהבין ששכחתי לעדכן את קבוצת התיעוד שהוחלט לדחות את יציאת הגרסה.
חוויה כזו, והרבה יותר דרמטיות, אינה נדירה בחברות היי-טק, ומתוך הניסיון צברתי מספר רב של תובנות בגישת 80/20 בניהול פרויקטים טכנולוגיים, להתרכז בעיקר, בהשקעה סבירה ולהגיע מוכן ומתואם לאירועי הפרויקט.
אבחן את המטרות בניהול פרויקטים, כיצד ניתן למדוד הצלחה ואציג את הישויות, המוכלות זו בזו כמו בבושקה, שבונות פרויקט מוצלח.
|
|
|
|
|
14:15
|
דרור פלומין, מנכ"ל רמדור
|
|
|
|
שיטות חדשניות לניהול מרכזי "ירוק" של תהליכי מכרזים, התקשרויות, הסכמי מסגרת וחשבונות, מענה טכנולוגי לדרישות חוק המכרזים המעודכן
|
|
בתהליכי העבודה כיום בתחום של נהול מכרזים , בקשה להצעות מחיר ונהול הסכמי מסגרת חוזים והתחשבנות, מעורבים גורמים רבים פנימיים וחיצוניים לארגון . התקשורת בין הגורמים מבוססת על העברת מסמכי נייר ,דווחים, תוכניות הנדסיות והמרת קבצי תוכנות שונות ולעיתים דורשת בדיקות ידניות רבות של תהלכים רבים.. בנוסף, בתחילת 2010 נכנס לתוקף עדכון של חוק המכרזים המאפשר גם לגופים צבוריים הכפופים לחוק לנהל מכרזים באופן מקוון . ההרצאה תמפה את הבעיות והכשלים הקיימים בתהליכי העבודה הקיימים ותציג שיטות עבודה חדשניות וירוקות שעושות שימוש בטכנולוגיות החדשות ליעול של תהליכי העבודה, וקיצור לוחות זמנים, חסכון בנייר וחסכון בעלויות וכן מענה לדרישות חוק המכרזים החדש.
|
|
|
|
|
13:45
|
אפי גולדפרב
|
|
|
|
הבובה הרוסית, הבבושקה, של ה-SDLC
(מחזור חיים של פיתוח תוכנה)
|
|
יום חמישי, לפני סוף היום פוגש אותי בריאן מנהל התיעוד ומודיע לי חגיגית שאין לי מה לדאוג כי כולם הסכימו לבוא ביום שישי ואפילו בשבת אם יהיה צורך. לקח כמה שניות לתפוס את הראש ולהבין ששכחתי לעדכן את קבוצת התיעוד שהוחלט לדחות את יציאת הגרסה.
חוויה כזו, והרבה יותר דרמטיות, אינה נדירה בחברות היי-טק, ומתוך הניסיון צברתי מספר רב של תובנות בגישת 80/20 בניהול פרויקטים טכנולוגיים, להתרכז בעיקר, בהשקעה סבירה ולהגיע מוכן ומתואם לאירועי הפרויקט.
אבחן את המטרות בניהול פרויקטים, כיצד ניתן למדוד הצלחה ואציג את הישויות, המוכלות זו בזו כמו בבושקה, שבונות פרויקט מוצלח.
|
|
|
|
|
14:15
|
דרור פלומין, מנכ"ל רמדור
|
|
|
|
שיטות חדשניות לניהול מרכזי "ירוק" של תהליכי מכרזים, התקשרויות, הסכמי מסגרת וחשבונות, מענה טכנולוגי לדרישות חוק המכרזים המעודכן
|
|
בתהליכי העבודה כיום בתחום של נהול מכרזים , בקשה להצעות מחיר ונהול הסכמי מסגרת חוזים והתחשבנות, מעורבים גורמים רבים פנימיים וחיצוניים לארגון . התקשורת בין הגורמים מבוססת על העברת מסמכי נייר ,דווחים, תוכניות הנדסיות והמרת קבצי תוכנות שונות ולעיתים דורשת בדיקות ידניות רבות של תהלכים רבים.. בנוסף, בתחילת 2010 נכנס לתוקף עדכון של חוק המכרזים המאפשר גם לגופים צבוריים הכפופים לחוק לנהל מכרזים באופן מקוון . ההרצאה תמפה את הבעיות והכשלים הקיימים בתהליכי העבודה הקיימים ותציג שיטות עבודה חדשניות וירוקות שעושות שימוש בטכנולוגיות החדשות ליעול של תהליכי העבודה, וקיצור לוחות זמנים, חסכון בנייר וחסכון בעלויות וכן מענה לדרישות חוק המכרזים החדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
13:45
|
מיכאל ניר, ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ
|
|
|
|
סדנת שפת גוף
|
|
משחר האנושות שפת גוף היוותה מרכיב עיקרי בקשר בין אנשים: אנשים ייחסו משמעויות להתנהגויות שפת גוף יותר מאשר למילים. עם זאת, מדע שפת הגוף הוא צעיר יחסית וגילו כחמישים שנה מאז המחקרים הראשונים של אקמן.
אנו מבססים את התגובות שלנו לאנשים יותר על מה שאנו מרגישים מאשר על המילים שאנו שומעים. יש שקוראים להרגשה זאת – חוש שישי או אינטואיציה אשר מכוונת את פעילותנו ביחסינו עם אחרים. אחרים מבטלים לחלוטין את החוש הזה ומתייחסים לשפת הגוף כאל פסדו-מדע.
לא משנה מה דעתנו האישית בנדון; שפת גוף מהווה כלי עוצמתי בארסנל הכישורים הבין אישיים וכישורי התקשורת שלנו. יתרה מזאת, ניתן להשתמש בשפת גוף על מנת להשפיע על סיטואציה, ליצור אהדה, להגדיל את הסיכויים לשכנוע ועוד.
בסדנא שלפנינו נלמד ונחווה מספר מרכיבים של שפת גוף. הדגש יהיה על היבטים עסקיים של שפת הגוף.
נשוחח על לחיצות ידיים, אחד הכלים המשמעותיים ליצירת זיקה עסקית בין שותפים פוטנציאליים. נתאמן בלחיצות ידיים, נזהה את ההעדפות שלנו ונדון בהבדלים תרבותיים.
נראה מה מותר ומה אסור במחוות ידיים הן ברמה אוניברסאלית והן בהקשרים בין-תרבותיים, נראה כיצד אפשר להראות חכמים, איפה לשבת כאשר מעוניינים למכור, איך סופרים ביפן עד חמש, וכיצד לא להצביע באיטליה.
נחתום בטיפים לשינוי סיטואציה, ולהשפיע על תפיסות על מנת להשיג יתרון עסקי.
|
|
|
|
|
13:45
|
מיכאל ניר, ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ
|
|
|
|
סדנת שפת גוף
|
|
משחר האנושות שפת גוף היוותה מרכיב עיקרי בקשר בין אנשים: אנשים ייחסו משמעויות להתנהגויות שפת גוף יותר מאשר למילים. עם זאת, מדע שפת הגוף הוא צעיר יחסית וגילו כחמישים שנה מאז המחקרים הראשונים של אקמן.
אנו מבססים את התגובות שלנו לאנשים יותר על מה שאנו מרגישים מאשר על המילים שאנו שומעים. יש שקוראים להרגשה זאת – חוש שישי או אינטואיציה אשר מכוונת את פעילותנו ביחסינו עם אחרים. אחרים מבטלים לחלוטין את החוש הזה ומתייחסים לשפת הגוף כאל פסדו-מדע.
לא משנה מה דעתנו האישית בנדון; שפת גוף מהווה כלי עוצמתי בארסנל הכישורים הבין אישיים וכישורי התקשורת שלנו. יתרה מזאת, ניתן להשתמש בשפת גוף על מנת להשפיע על סיטואציה, ליצור אהדה, להגדיל את הסיכויים לשכנוע ועוד.
בסדנא שלפנינו נלמד ונחווה מספר מרכיבים של שפת גוף. הדגש יהיה על היבטים עסקיים של שפת הגוף.
נשוחח על לחיצות ידיים, אחד הכלים המשמעותיים ליצירת זיקה עסקית בין שותפים פוטנציאליים. נתאמן בלחיצות ידיים, נזהה את ההעדפות שלנו ונדון בהבדלים תרבותיים.
נראה מה מותר ומה אסור במחוות ידיים הן ברמה אוניברסאלית והן בהקשרים בין-תרבותיים, נראה כיצד אפשר להראות חכמים, איפה לשבת כאשר מעוניינים למכור, איך סופרים ביפן עד חמש, וכיצד לא להצביע באיטליה.
נחתום בטיפים לשינוי סיטואציה, ולהשפיע על תפיסות על מנת להשיג יתרון עסקי.
|
|
|
|
|
|