ראיון עם מר שי שרגל PMP, הנשיא היוצא של ה PMI בישראל
מאת תומר קידר PMP, עורך editor@pmi.org.il

בימים אלו מסיים מר שי שרגל PMP, כהונה בת עשר שנים כנשיא ה PMI בישראל. מדובר בתקופה ארוכה בה הגיע הסניף הישראלי להישגים רבים ברמה הארצית והבינלאומית. לקראת פרישתו ערכנו ראיון עם שי על מנת לשמוע ממנו על סוד ההצלחה, על הקשר בין הסניף הישראלי לארגון הגג, על הקשר מול אקדמיה- תעשיה וגופים אחרים, ועל היבטים נוספים של תחום ניהול הפרויקטים בארץ.

1. אתה מסיים תקופה בת עשר שנים כנשיא העמותה. בתקופה זו הפכו הכנסים השנתיים של ה PMI להצלחה בקנה מידה בינלאומי. מה סוד ההצלחה? האם מדובר בשינוי שחל בהבנת תחום ניהול פרויקטים או בעבודת שטח מול ארגונים?
   תחום ניהול הפרויקטים הינו תחום בצמיחה בעולם כולו. אולם, כדי להגיע להישגים כדוגמת אלו שהגיע אליהם סניף ישראל, נדרשת הייתה השקעה אינסופית של זמן ומשאבים מסוגים שונים. כנס שמשכו יום, מאורגן במשך שנה שלמה ולעיתים אף מעבר לכך. הראייה הינה, שהכנס אותו אנו מארגנים בישראל, הפך לכנס הגדול ביותר של ה- PMI בעולם מחוץ לצפון אמריקה.
   העובדה שמדובר ב"קהילה סגורה" של עוסקים בתחום, דרשה בנוסף לכך יצירתיות ויכולת למצוא נושאים שירתקו את קהל המשתפים בכל פעם מחדש. לקראת כל כנס, היה צורך בפגישות הכנה עם עשרות אנשים, רובם בארץ וחלקם בחו"ל. נסיעות אלו, דרשו זמן רב מאד והיעדרות ממושכת של סופי שבוע רבים מחוץ לארץ.
   הצלחה הובילה להצלחה, וכך, יצרנו מסורת של כנסים מוצלחים, במועדים קבועים, עם קהל משתתפים בעל גרעין קבוע, שמתרחב והולך ועם אנשים שמשריינים יומניהם ומחכים לכנסים אלו זמן רב מראש...
   
   
2. כמי שנמצא שנים רבות במרכז העשייה בתחום ניהול פרויקטים בישראל, האם בפרספקטיבה של עשור, השתנה תחום ניהול הפרויקטים בישראל? היכן נמצאת ישראל ביחס לעולם? כיצד נתפסת ישראל בעיני ה PMI העולמי, ביחס לגודלה המספרי? כיצד ובאיזה מידה מעורבת העמותה בפעילות בינלאומית של ה PMI בעולם?
   בתחילת דרכי, לפני כעשור, מצאתי עצמי מול 2 "חזיתות": הראשונה, נלחמתי ב- PMI כדי שיכירו את ישראל והשנייה, נלחמתי בישראל, כדי שיכירו את ה- PMI. באותו זמן, התמודדנו עם "ענקי תבל", על הקשב ועל חלוקת המשאבים של ה- PMI. אחת המשימות הראשונות, הייתה לנסות ולקבל היתרים לתרגום החומרים, ה- PMBOK וה-PMP לעברית. ההתמודדות הייתה מול מדינות שמספר דוברי השפה שלהם גדול שבעתיים. למרות זאת, הצלחנו בביצוע משימה זאת, דבר אשר גרם ל"שדרוג" משמעותי ב- 2 החזיתות...
   
   
3. מהו או מיהו לדעתך הקטר שמושך את מקצוע ניהול הפרויקטים בארץ: אקדמיה? תעשייה? הייטק? צבא? ממשלה? היכן הופנמה בצורה הטובה ביותר הפיכת ניהול פרויקטים למקצוע?
   הפרויקטים המשמעותיים בארצנו, מתקיימים בתחומי ההיי-טק, הטכנולוגיה, התעשיות הביטחונית והתשתיות. הן לאור הצמיחה של המשק בשנים האחרונות והן לאור הגידול במודעות והחשיפה לשווקי העולם, המודעות לצורך בהתמקצעות בתחום זה תפסה תאוצה משמעותית. התלוו לכך מאמצים אינסופיים שהשקענו בקידום הנושא והיכולת לרתימתם של מספר אנשי מפתח בארגונים מובילים. התוצאה הייתה, שיחדיו, בכוחות משותפים, יצרנו הצלחה שאין לה אח ורע בעולם כולו...
   
   
4. בראייה קדימה, ולאור תהליך הגלובליזציה הכלל עולמי, כיצד אתה רואה את השתלבות ישראל באימוץ תקנים מתקדמים של ניהול פרויקטים? באילו כיוונים יש לפעול על מנת להרחיב את אימוץ התקנים הארגוניים לניהול תכניות ותיקי פרויקטים כמו גם להסמכות אישיות של PMP, CAMP ו-PgMP ואימוץ הקוד האתי בארץ?
   דווקא בתחומים אלו, בהיבטים מסוימים, נמצאת מדינתנו ב"פיגור" מסוים מול מדינות אחרות. ה- PMBOK שהוכר בארה"ב כתקן של ANSI לא זכה עדיין, בארץ, לצערי, "לכבוד הראוי". ההסמכות, למרות שתורגמו לעברית, לא נמצאות בשיעוריי התפוצה הראויים להן. הכיוונים שבהם יש לפעול לקידום הנושאים הללו, הינם הן בהיבטים שבחברות המסחריות ובעולם העסקי והן בפעילויות שנמצאות מול גופי ממשלה ומקבלי החלטות בסקטור הציבורי. ההערכה שלי הינה, שהמגמה תימשך ויותר יותר ארגונים, יתייחסו אל הנושא כאל מקצוע הדורש התייחסות הולמת.
   
   
5. בגיליון חודש דצמבר של העיתון כתבת על התרומה הגדולה של פרופ' צבי רז לתחום. צבי הביע אמון כי בראייה עתידית יש לשים דגש על חיבור ה PMI לסטודנטים צעירים באקדמיה, שעשויים להפוך למנהלי פרויקטים בעתיד? כיצד אתה רואה את החיבור עם האקדמיה? האם לדעתך יש לשים יותר דגש על אקדמיזציה של התחום או דווקא על אימוץ גישות בפרקטיקה?
   החיבור לאקדמיה, לא רק שהינו קריטי לעתיד המקצוע, אלא, גם להווה. המצב הנוכחי היום הינו, שקיימים מוסדות בהםהחיבור לאקדמיה, לא רק שהינו קריטי לעתיד המקצוע, אלא, גם להווה. המצב הנוכחי היום הינו, שקיימים מוסדות בהם מסיים סטודנט קורס ניהול פרויקטים, ללא ששמע בו על קיומו של ה- PMBOK. ברור שזהו מצב שלא ניתן להעלותו על הדעת! הרי ה- PMBOK הינו ה- BEST PRACTICE עליו יש קונצנזוס בעולם כולו! איך ייתכן מצב, שסטודנט המסיים את לימודיו לא נחשף לנושא זה ולא צבר בו רמת הכרות בסיסית אפילו? יש לדעתי, להפוך את קורס ניהול הפרויקטים למקצוע חובה באוניברסיטאות ואת ה- PMBOK לספר לימוד חובה. פרופ' צבי רז, עזב אותנו לצערי הרב, מוקדם מדי. הוא זה שראה את הנולד והוא זה שראה שיש צורך והצדקה ליצור כאן מקצוע, חדש, מעניין ומרתק. צבי תרם אינספור שעות מזמנו הפרטי לטובת הנושא, השקיע מאמצים אין קץ בתרגום הספרות וייצר בדרכו שלו את ההצלחה הכבירה לה אנו עדים כעת...
   
   
6. איך אתה רואה את תפקיד העמותה לניהול פרויקטים בארץ - מהי זכות הקיום של העמותה בארץ? ומה תפקיד הנהלת העמותה בהקשר זה?
   העמותה לניהול פרויקטים, צריכה להיות עמוד האש לפני המחנה. היא זאת שצריכה להתוות את הדרך, לחבר בין כל בעלי העניין השונים בתחום ולסייע בהפצת הידע. יש עוד דברים רבים לעשות בנושא ואנו מקווים שההנהלה החדשה תירתם לטובת העשייה הרבה המחכה.
   
   
7. לסיום, מהן תכניותיך לעתיד? האם אתה רואה את עצמך שותף לעשייה במסגרת ה PMI או מסגרות אחרות לקידום מקצוע ניהול הפרויקטים בארץ?
   תפקידי כנשיא העמותה, הינו תפקידי הציבורי. אותו מילאתי בהתנדבות בעשור האחרון. בנוסף על תפקידי זה, אני משמש כמנכ"ל של חברת PME אשר נרכשה לפני כשנה על-ידי חברת תפן. בתפן מועסקים היום קרוב ל- 500 יועצים בעולם כלו, כשליש מהם עוסק בתחום ניהול הפרויקטים. בתפקידי זה, אעסוק בשימוש בידע ובניסיון הרבים שרכשו לצורך יישומו בחברות בהן אנו עובדים. אין ספק, שמשפחתי, אשתי ושלושת ילדיי, ישמחו על צמצום היעדרויותיי בסופי השבוע מביתי...
   אני אמשיך לסייע לעמותה ככל שיידרש ואמשיך להשקיע מזמני בתרומה לקהילה בדרכים כאלו ואחרות ...

בהצלחה שי, ותודה על התקופה המוצלחת ועל ההישגים!