היבטי קניין רוחני בניהול פרויקטים של מערכות מידע ותוכנה
החזית השנייה - הגנה קניינית מפני העתקה ושימושים בלתי מורשים
מאת עו"ד נעמי אסיא ועו"ד משה ש. גולדברג
- חלק ב' -
היבטי קניין רוחני בניהול פרויקטים של מערכות מידע ותוכנה הינם חשובים ביותר ולעיתים לא מקבלים את תשומת הלב הראויה במועד הנכון. יזמים, מנהלי פרויקטים יצרנים וצרכנים של תוכנה ומערכות מידע, נוהגים להשקיע מחשבה ומשאבים רבים בתכנון המוצר, במו"פ, בחיפוש פתרונות יצירתיים לצרכי הלקוח ובשיווק אגרסיבי.
בגיליוננו הקודם פרסמנו את חלקו הראשון של המאמר, אשר דן בהקצאת הזכויות בתוצרי הפרויקט בין הצדדים לעסקה ובעלי העניין בפרויקט: המזמין, הספק, ספקי משנה ולעיתים גם עובדים ומשתמשי קצה.
חלקו השני של המאמר המפורסם כאן, דן ההגנה הקניינית על הזכויות כלפי כל שאר העולם.
תוכנת מחשב הינה קניין רוחני המוגן בזכות יוצרים כ"יצירה ספרותית". ההגנה מוקנית כנגד העתקת תכנית המקור, קוד היעד והשלבים השונים של תכנון התוכנה ועיצובה, לרבות שלב הגדרת הדרישות.
זכות היוצרים בתוכנה נוצרת עם כתיבתה ולכן על מנת שזכות זו תיווצר אין צורך לרשום אותה במרשם רשמי (כמו מרשם הפטנטים). יחד עם זאת, בהליכים משפטיים רבים בקשר לתוכנות, על בעל התוכנה להוכיח כי הוא כתב אותה ומתי נכתבה. חשוב מאד, אפוא, להציג תיעוד מהימן לגבי הנתונים הללו.
בישראל אין פנקס רשמי של רישום זכויות יוצרים. הדרך הטובה ביותר לתעד באופן אמין את זהות היוצר ומועד כתיבת התוכנה, היא ע"י רישום זכות יוצרים בארה"ב. למרות שלמרשם זכויות היוצרים בארה"ב אין בישראל תוקף מחייב מכוח דבר חקיקה, הוא נחשב בעיני בתי המשפט בארץ כמהימן והם נותנים לו משקל ראייתי נכבד. המדובר בפרוצדורה פשוטה יחסית (אין בחינה כמו במקרה של בקשת פטנט) וזולה (300$ כולל אגרה). בתוך כשלושה חודשים מהגשת הבקשה למשרד זכויות היוצרים בארה"ב, יגיע אישור הפקדה הכולל את שם בעל זכות היוצרים ותאריך ההגשה.
הואיל וזכות יוצרים אינה אמורה להגן על רעיונות, כי אם רק על דרכי ביטויים, היא אינה מספקת הגנה על האלגוריתם שבבסיס התוכנה. כמו כן, הגנת זכות יוצרים מותנית בהוכחת ההעתקה. אם מישהו יחבר תוכנה דומה לשלכם מבלי שהעתיק אותה, לא ניתן יהיה לפעול נגדו בעילה של הפרת זכות יוצרים.
על מנת להגן על האלגוריתם וכדי שתהא הגנה כנגד כל תוכנה דומה, הגם שאינה מועתקת, יש לרשום פטנט לגבי התוכנה. הגנת פטנט היא טריטוריאלית, כלומר מוגבלת למדינה שבה נרשם הפטנט. פטנט, כמו זכות יוצרים, מקנה הגנה קניינית שמכוונת כלפי צדדים שאינם קשורים לבעליו, אולם גם פטנט יכול להיות מופעל ע"י בעליו כנגד צד לעסקה (בעל רישיון למשל), כאשר תנאיה מופרים.
השאלה על איזו תוכנה ניתן להגן בפטנט חורגת מגבולות
מאמר זה. נעיר רק שהן בישראל והן בחו"ל קיימת תורה שבכתב ותורה
שבמעשה.
על פי התורה שבכתב, הן בישראל והן באירופה, התוכנה או תוצאת השימוש
בה חייבות להיות בעלות אפקט טכני- פעולת גומלין עם חומרה. למשל:
תוכנה המווסתת הזרקת דלק למנוע או תוכנה שמעבדת נתוני א.ק.ג ומתרגמת
אותם לתצוגה גראפית על צג, להבדיל מתוכנת עיבוד תמלילים או תוכנה
המשמשת שיטה לניהול עסקים, כמו תוכנה לרכישת קבצי מוזיקה דרך אתר
אינטרנט. על פי תורת המעשה, נרשמים כעניין שבשגרה, הן בישראל והן
באירופה, פטנטים לגבי תוכנות שהאפקט הטכני היחיד בהן הוא האינטראקציה
עם חומרת המחשב, לרבות תוכנות סחר אלקטרוני. מוטב, אפוא, שלא לפסול
על הסף את האפשרות לרישום פטנט לגבי תוכנה כלשהי. בארה"ב דיני
הפטנטים גמישים יותר בסוגיה זו וניתן לרשום שם פטנט על תוכנה גם
אם אין לה אפקט טכני, וגם אם מדובר בתוכנה לניהול עסקים, ובלבד שהיא
נותנת תוצאה מוחשית, קונקרטית ושימושית (למשל, תוכנה לניהול קרן
נאמנות).
כמובן שתנאי לרישום פטנט, בכל מקום, לגבי כל אמצאה, כולל תוכנה,
הוא שיש בה חידוש והתקדמות המצאתית.
סעיף 24, שאושר ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת, דן באספקט אחד של
הגנת התוכנה מפני העתקה. הוא מסדיר את נושא העתקות תוכנה המותרות
לבעל עותק חוקי שלה. המדובר בהעתקה למטרות הבאות:
1. גיבוי, וכן תחזוקה או שירות הנחוצים לצורך שימוש בתוכנה, ובתנאי
שהעותק יושמד לאחר שמילא את תפקידו.
2. העתקה, או שימוש בתוכנה כבסיס ליצירת תוכנה אחרת (יצירה נגזרת)
, כאשר הדבר נדרש לצורך:
(א) שימוש בתוכנה למטרות לשמן נועדה, כולל תיקון שגיאות או התאמתה
למערכת מחשב או לתוכנה אחרת;
(ב) בדיקת אבטחת מידע בתוכנה, תיקון פרצות והגנה מפניהן;
(ג) השגת מידע הדרוש להתאמת מערכת מחשב או תוכנה אחרת שפותחה באופן
עצמאי, כך שיוכלו לפעול עם התוכנה,
והכול בתנאי שהמידע שהושג באמצעות פעולות אלו לא היה ניתן לגילוי
בנקל בלעדיהן. כמו כן, לבעל עותק התוכנה אסור להעביר לאחרים את המידע
שהשיג, לצורך מטרות שונות מאלו שקובע הסעיף, או לנצלו כדי ליצור
תוכנה מועתקת או להפר באופן אחר את זכות היוצרים בתוכנה.
המשותף למטרות הללו הוא מתן אפשרות לרוכש העותק להפיק מהתוכנה את
התועלות שהוא רשאי לצפות להן מעסקת הרכישה.
האם הסעיף אוסר הנדסה
חוזרת (Reverse Engineering) ?
התשובה היא: תלוי בפרשנותו.
למשל: ברור שההיתר להעתיק תוכנה לצורך "התאמתה לתוכנת מחשב
אחרת", כולל העתקה כדי להתאימה למערכת ההפעלה, או לתוכנת אבטחת
המידע, של תחנת העבודה עליה היא מותקנת. ואולם, נוסח הסעיף (חלופה
2(ג)) מתיר גם העתקה לשם השגת מידע הדרוש להתאמת מערכת מחשב או תוכנה
אחרת שפותחה באופן עצמאי, כך שיוכלו לפעול עם התוכנה. מה הגבולות
של היתר זה?
לדוגמא, התוכנה שנרכשה היא חלק ממערכת קולנוע ביתי ותפקידה לעבד
אותות קול ותמונה. האם מותר לבעל עותק חוקי שלה (רוכש המערכת) לערוך
לה הנדסה חוזרת כדי להתאימה לייצור תוכנה של מערכת אינטרקום שמיועדת
לבניינים רבי קומות.
לכאורה נראה כי נוסח הסעיף רחב דיו כדי להתיר העתקה כזו. בניגוד
לחלופה 2(א), אין כאן הגבלה של ההעתקה למטרות שלשמן נועדה התוכנה.
מצד שני, הסעיף אוסר "יצירת תוכנת מחשב אחרת
המהווה העתקה של תוכנת המחשב או של חלקה המהותי". התשובה
תלויה, אפוא, בפרשנות המונח "יצירת תוכנת מחשב אחרת".
אם הפרשנות תהא פונקציונאלית, כלומר, התוכנה המותאמת תבחן על פי
תפקודה (עיבוד אותות קול ותמונה), עשייתה לא תיחשב "ליצירת
תוכנת מחשב אחרת", הואיל והתפקוד המקורי של התוכנה (עיבוד אותות
קול ותמונה) לא השתנה כתוצאה מהתאמתה למערכת האינטרקום. מבחינה פונקציונאלית
אין מדובר בתוכנה "אחרת" מהתוכנה שנרכשה, ולכן המעשה מותר.
אם התוכנה תבחן על פי יעודה העסקי (לשמש חלק ממערכת קולנוע ביתי,
לא ממערכת אינטרקום), מדובר ב"תוכנה אחרת" והמעשה ייחשב
לאסור.
שאלה נוספת שמתעוררת היא, האם סעיף 24 ממצה את כל ההגנות העומדות
לבעל עותק חוקי של תוכנה, או שיתכן כי פעולות שאינן מותרת לו לפי
סעיף זה, יותרו ע"י הגנה כללית החלה על הפרות שונות של זכויות
יוצרים בכלל היצירות, כגון ההגנה הכללית המוענקת לטיפול הוגן ביצירה.
התשובה לכך אינה ברורה כל עוד נוסח החוק לא יתייחס לכך במפורש או
שבית משפט יאמר את דברו.
הסעיף אינו מתייחס לפעולות אחרות שיכולות להיחשב כהפרת זכות יוצרים
בתוכנה, כגון יבוא, מכירה, השכרה, שידור, או התקנה של תוכנה מועתקת.
המקרים הללו, שמכונים "הפרה שניונית", מכוסים ע"י
הוראות חוק אחרות.
גם סעיף זה עורר מחלוקות בין בעלי אינטרסים מנוגדים, והוא תולדת
הצעת פשרה שהוצעה ע"י יו"ר ועדת הכלכלה.
לסיום, נזכיר את סעיף 26 להצעת החוק, אשר מתיר העתקה ארעית של יצירה
המתבצעת ע"י המחשב אגב גלישה באינטרנט.
יש להדגיש כי הנוסח הנוכחי של ההצעה עדין אינו רשמי ואינו מחייב
ואנו ממתינים לפרסום הגרסה החדשה של הצעת החוק (עדכון 13 לספר: נ.
אסיא, דיני מחשבים- טכנולוגית המידע, יולי 2007).
______________________________________________
עו"ד נעמי אסיא עומדת בראש משרד "נעמי אסיא ושות' משרד עורכי דין, עורכי פטנטים ונוטריון". עו"ד משה ש. גולדברג הוא רשם הפטנטים לשעבר ומשמש כיועץ במשרד.
כתובת הדוא"ל של עו"ד נעמי אסיא: nassis@computer-law.co.il
