במפעל מלט, בו אני משמש בתפקיד ראש מינהל הנדסת תעשייה, כלולים במינהל התחומים הבאים: תחום תכנון ובקרה, תחום ניהול תצורה, תחום מחשוב ומערכות ותחום תהליכים. כל אחד מהתחומים מטפל במגוון נושאים הנותנים מענה כולל לניהול פרויקטים, לדוגמא: תחום תכנון ובקרה אחראי לביצוע תכנון ומעקב תוכנית העבודה, תכנון ובקרת תקציב, דווחי סטאטוס תקופתיים ועוד; תחום תהליכים אחראי על אפיון ועדכון נהלי ותהליכי המפעל.

בנוסף, המינהל אחראי על מספר תהליכים חוצי מפעל התומכים בניהול פרויקטים, לדוגמא: הכנסה והטמעת מערכת לתפעול ERP, הטמעת מתודולוגית תהליך פיתוח מוצר, הטמעת מודל CMMI לבשלות תהליכי הנדסה וניהול.

ראוי לציין שמפעל מלט קיבל הסמכה פורמאלית באוקטובר 2007 לרמה 5 הנחשבת לרמה הגבוהה ביותר. זוהי ההסמכה השנייה שניתנה בישראל בנושא, הראשונה ניתנה למפעל מלמ, גם הוא אחד ממפעלי תעשייה אווירית.

אגודת ה- PMI הינה הארגון המקצועי הגדול ביותר בעולם המתמחה בנושא ניהול פרויקטים. באגודה שהוקמה בשנת 1969 חברים למעלה מ- 270,000 חברים ברחבי העולם, בלמעלה מ- 300 סניפים ביותר מ- 170 מדינות. האגודה הוקמה ללא מטרות רווח אלא במטרה לשפר את הידע בתחום ניהול פרויקטים ולהפיצו בעולם. האגודה מקיימת סמינרים, תוכניות לימוד והסמכה מקצועית (PMP) המשמשת בארגונים רבים תנאי למינוי ראשי פרויקטים.

הסניף הישראלי הוכר רשמית בשנת 1996 במטרה לעודד ולקדם את פעילות העמותה בישראל והקשר עם פעילויות האגודה ברחבי העולם. הפעילות השוטפת כוללת: ארגון ערבי עיון, הפצת עיתון העמותה, עדכונים שוטפים באתר העמותה, השתתפות בפעילות תקינה של מכון התקנים הישראלי ושיתוף פעולה עם סניפים אחרים בעולם. גולת הכותרת של פעילות העמותה היא קיום הכנס השנתי לניהול פרויקטים בישראל. זהו הכנס השנתי הגדול ביותר בעולם בנושא מחוץ לצפון אמריקה.

התפקיד אותו אני ממלא בהנהלת העמותה הוא סגן נשיא לפרויקטים. במסגרת זו אני מרכז את "פרס פרויקט השנה", מסיע בהכנת הכנס השנתי, חבר בוועדה טכנית של מכון התקנים לגיבוש התקן הישראלי לניהול פרויקטים וחבר בועדת האתיקה של העמותה.

המעורבות שלי בהנהלת העמותה מתבצעת בהתנדבות ונובעת מהחשיבות הרבה שאני רואה לנושא ניהול פרויקטים ומהרצון שלי לקדמו בישראל.

תעשייה אווירית הינה חברה המבוססת על פרויקטים, עיקרם מוזמן מלקוחות חיצוניים וחלקם פרויקטי מו"פ בהשקעה עצמית. בכל חלון זמן פועלים בו זמנית מאות פרויקטים בכל תחומי הגודל והמורכבות, החל מפרויקטים קטנים בהיקף כספי של עד מליון דולר ועד מגה-פרויקטים בהיקף כספי של מעל מאה מליון דולר. לאור זאת, ניהול פרויקטים איכותי הינו תנאי הכרחי להצלחת הארגון.

מאז כניסתם לתפקיד של יו"ר החברה מר יאיר שמיר ומנכ"ל החברה מר יצחק ניסן, הועבר הפוקוס הניהולי לנושא התוצאות העסקיות ובמיוחד לשורת הרווח. הותנעו שורה של צעדים הן ברמה האסטרטגית / שיווקית והן ברמה הטקטית / ארגונית / תפעולית שמטרתם - הגדלת הרווח הנקי של החברה. בימים אלו מותנעת "מערכת ניהול לפי יעדים" (MBO) שהוגדרה ופותחה בחברה ושתאפשר להנהלה למדוד מנהלים בכל שרשרת הניהול מרמת מנהל חטיבה ועד רמת ראש פרויקט בהתאם לאופן עמידתם ביעדים שסוכמו בתחילת השנה.

מגוון התשתיות שהוקמו בחברה לנושא ניהול פרויקטים הן במתודולוגיות, הן במערכות מידע והן בהכשרת ראשי פרויקטים, איפשר לחלק גדול מהפרויקטים לעמוד בקריטריונים שנקבעו לזכייה ב"פרס פרויקט השנה". ואכן נציגי תעשייה אווירית זכו בפרסים רבים בשלוש השנים האחרונות. לדוגמא: מקום ראשון לשנת 2007 – ד"ר שבח קציר, חטיבת מערכות טילים וחלל / מפעל חלל, פרויקט "ארוס" לפיתוח, ייצור, שילוב ושיגור לווין תצפית; מקום ראשון לשנת 2006 – מר אילן פיגנבוים, חטיבת כלי טיס אזרחיים, פרויקט "150G" לפיתוח מטוס מנהלים; ומקום ראשון לשנת 2005 – מר בועז לוי, מפעל מלמ, פרויקט "ניסוי הטיסה בארה"ב של מערכת החץ".

תעשייה אווירית מחולקת ארגונית לחטיבות, מפעלים, מינהלים ותחומים. כל חטיבה מחליטה בהתאם לאופי הפעילות על אופן ניהול הפרויקטים. המבנה הארגוני הרווח הוא מטריצה שבה הפרויקטים שייכים ארגונית למנהלת עסקית המקבלת שירותי הנדסה, ייצור ורכש ממנהלים תפעוליים ושירותי כספים, שווק, הבטחת איכות, משאבי אנוש וכדומה ממנהלים רוחביים. ברמת מטה החברה קיים גוף מרכזי הכפוף לסמנכ"ל לתפעול שתפקידו להגדיר את המתודולוגיות לניהול פרויקטים בחברה. ברמת החטיבה או מפעל קיים גוף מקומי המשמש כ- PMO
(Project Manager Officer) ושתפקידו לרכז את נושא ניהול הפרויקטים בהיבט של הטמעת מתודולוגיות, תכנון ובקרה, ליווי וחניכת פרויקטים ודיווחים להנהלה.

בנושא מתודולוגיות, תעשייה אווירית משלבת בין פיתוח מתודולוגיות מקומיות כמו "תהליך פיתוח מוצר חדש" וכמו "ניהול סיכונים" לבין הטמעת מודלים בינלאומיים כמו (CMMI (Capability Maturity Model Integration לתהליכי הנדסה וניהול וכמו שיטות LEAN לשיפור מתמיד של תהליכים, המבוססות על תעשיית הרכב היפנית- TPS (Toyota Production System).

בנושא כלים תומכים, תעשייה אווירית ביצעה בשנים האחרונות מהפך אסטרטגי משמעותי כאשר עברה מפיתוח מערכות מידע מקומיות לרכישת מערכות מידע מ"המדף" תוך התאמתן במידת הצורך לארגון. בהקשר של ניהול פרויקטים ניתן לציין את מערכות המידע העיקריות הנמצאות בשימוש: מערכת ERP של SAP המשמשת כפלטפורמה המרכזית לכל נושאי התפעול, מערכת Project Server של Microsoft המשמשת לתכנון זמנים, מערכת Core לניהול דרישות הנדסיות, מערכת Doc Master לניהול מסמכים ומערכת Aris לתכנון תהליכים. בנוסף, משקיעה החברה בפיתוח מערכות מידע ייעודיות לתמיכה בפרויקטים כמו: מערכת לניהול סיכונים, מערכת לדווח פרויקטים, מערכת למדידת פרויקטים, מערכת למדידת מנהלים, אתר אינטראנט ועוד.

תעשייה אווירית נמצאת בצמיחה עסקית מרשימה תוך גידול משמעותי בשיעור הרווחיות. צבר ההזמנות הקיים משקף היקף עבודה רב בפרויקטים שונים ברחבי החברה. היקף עבודה זה מחייב התארגנות מתאימה בנושא כוח אדם הכולל קליטת עובדים מחוץ לחברה. מודעות הדרושים בעיתונים משקף צורך זה.

ראשי הפרויקטים בחברה מהווים את אחד המשאבים החשובים ביותר ולכן יש מיקוד רב באיתור, הכשרה וחניכה. כל ראש פרויקט מחויב לעבור בהצלחה קורס ניהול פרויקטים בהיקף של כ-150 שעות המבוצע פנימית בארגון ע"י מפעל ההדרכה- מהות. קורס זה משלב תכנים כלליים בניהול פרויקטים עם תכנים ספציפיים למתודולוגיות וכלים שבשימוש בחברה.

כחלק מהפעילות לפיתוח משאבי אנוש בחברה מיושמת תוכנית חניכה מקיפה שבמסגרתה מאותרים עובדים צעירים ובעלי פוטנציאל שהוכיחו עצמם בתקופת עבודתם הראשונה. לכל עובד כזה מתאימים מנהל ברמת ראש תחום ומעלה שמלווה את העובד עד להגדרת תוכנית קידום אישית לטווח ארוך. תוכנית זאת מאושרת ברמת הנהלת המפעל ומתבצעת בקרה על היישום.

קיים צורך אמיתי לתקנן את נושא ניהול פרויקטים, במיוחד לאור העובדה שלא קיים תקן סטנדרטי מחייב בנושא. בעולם, קיימים מספר גופים הפועלים בתחום כמו: PMI שהמתודולוגיה שלו PMBOK
(Project Management Body of Knowledge) מוכרת כתקן אמריקאי סטנדרטי ע"י ANSI
(American National Standards Institute), כמו Australian Institute of Project Management) AIPM) שאפיין תקן אוסטרלי לניהול פרויקטים שהוכר ע"י NCSPM (National Competency Standards for Project Management) כתקן אוסטרלי לניהול פרויקטים. תקן זה מבוסס המבוסס על ה- PMBOK.

לאחרונה הותנעה פעילות בארגון הבינלאומי International Organization for Standardization) ISO) במטרה לאפיין תקן בינלאומי לניהול פרויקטים. ישראל מיוצגת ע"י מכון התקנים ונבחנת אפשרות לשילוב נציג מהנהלת PMI ישראל.

בארץ, מכון התקנים התניע וועדה טכנית לבחינת תקנון לנושאי הנדסת מערכת וניהול פרויקטים. הפעילות עדיין בראשיתה ואני אחד המשתתפים בוועדה. להערכתי, בסופו של יום יאומץ תקן ה- ISO ויתורגם לעברית. בהעדר תקן ישראלי לניהול פרויקטים, אני ממליץ לארגונים לאמץ את PMBOK הן בשל העובדה שהוא תוצר של ניסיון בינלאומי רחב והן בשל העובדה שהוא מספיק כללי כדי שניתן להתאימו לכל ארגון.

תחום ניהול הפרויקטים בישראל אינו זוכה עדיין לתשומת הלב הראויה כפי שאנו מכירים במדינות מודרניות אחרות בעולם. האתגרים המרכזיים שאני רואה בתחום מתמקדים בהכרה הפורמאלית שנדרשת לתחום כמו: תקן ישראלי לניהול פרויקטים, תואר ראשון או שני בניהול פרויקטים מהאוניברסיטאות והמכללות בארץ והכשרת ראשי פרויקטים בניהול פרויקטים כתנאי מקדים לקבלתם את התפקיד.

האתגרים הנ"ל רלוונטיים לכל המגזרים המנהלים פרויקטים בארגונם, המהווים את הרוב המכריע של המגזרים בישראל הן בארגונים ממשלתיים, הן בארגונים ציבוריים והן בארגונים פרטיים. נכון להיום, תהליכי ניהול פרויקטים מטופלים במידה רבה בארגונים כמו צה"ל, תעשיות ביטחוניות, תעשיית ההייטק ועוד. יש בהחלט מקום להרחיב את המודעות לנושא לארגונים וסקטורים נוספים.

הצעדים הנדרשים לדעתי לביצוע במטרה לקדם את הנושא הם שילוב של צעדים "בירוקרטים" כמו: תקן ישראלי לניהול פרויקטים, מתן אפשרות לקבלת הכשרה בניהול פרויקטים מארגונים אוניברסיטאיים מוכרים והכנסת דרישה לניהול פרויקטים מקצועי בכל הדרישות של הגופים המזמינים פרויקטים; וכן צעדים "חינוכיים" כמו: העברת ידע בין ארגונים, יצירת קהילת ידע מקצועי ועוד.

לסיכום, תחום ניהול פרויקטים הינו חיוני ביותר בכל תחומי חיינו החל בניהול משק הבית דרך ניהול ארגונים וכלה בניהול המדינה. אם נשכיל לראותו כמקצוע מחייב ולא כתחביב- נצליח לשפר את ביצוענו ואת רמת חיינו.