מבט פנימה לפרויקט הקמת צנרת הגז הטבעי ע"י חברת החשמל
ראיון אם איל מסד, יו"ר צוות לוח הזמנים לפרויקט
מראיין
תומר קידר, PMP
פרויקט הקמת צנרת הגז הטבעי הן הימי והן היבשתי, הוא
פרויקט לאומי מרכזי שבסופו יועבר צינור הגז לבעלות מדינת ישראל.
מתוך פרסומים עולה כי כבר היום למעלה מ-18% מצריכת החשמל במדינת
ישראל, מקורה בייצור מבוסס גז - והיעד הוא 40% עד סוף העשור.
לאור חשיבות הפרויקט, פנינו למר איל מסד, יו"ר צוות לוח הזמנים לפרויקט
הקמת צנרת הגז הטבעי ע"י חברת החשמל.
בראיון המובא לפניכם, מתייחס איל לנושא לוח הזמנים של הפרויקט הנוגע
למקטעים שחברת החשמל הייתה אחראית להקמתם, קרי: המקטע הימי והמקטע
היבשתי בין דור לחגית, וכן לעבודות החיבור שבין המקטעים של הצנרת
להולכת הגז למתקני חברת החשמל.
1. מה הם מאפייני
מגה פרויקט כגון זה: האם מדובר באוסף אדיר של עבודות הנדסה עם פערי
ידע נמוכים יחסית? האם הוא עתיר עבודות עם קבלני משנה? האם ניהולו
מחולק לפרויקט משנה גיאוגרפיים או אחרים?
המאפיין העיקרי של ניהול פרויקט הגז הוא ראשוניות הפרויקט והעדר
ניסיון קודם בתחום זה ובתחומי המשנה של הפרויקט ולפיכך, מרכיב אי
הוודאות של הפרויקט גדול מאד בתחומי הניהול ככלל ובתחום ניהול הזמן
בפרט.
מדובר כאן באוסף גדול של תחומי הנדסה וידע שונים ובלתי מוכרים לנו,
שנאספים כדי להביא לכך שתוקם מערכת הולכה שתוכל לספק גז טבעי, שיש
לו בתחום ייצור החשמל יתרונות על דלקים אחרים:
- יש בו פחות חומרים מזהמים ולכן תהליכי השריפה שלו נקיים יותר
משל דלקים אחרים.
- נצילותו גבוהה.
- הקמת מתקנים לייצור חשמל באמצעות גז זולה בהרבה מזו של יחידות
ייצור קיטוריות המוסקות בפחם ובמזוט.
- בניגוד ליחידות הקיטוריות לייצור חשמל - את מתקני הגז אין הכרח
להקים סמוך לחוף הים.
- השימוש בגז יגוון את מקורות האנרגיה של מדינת ישראל ויביא לחיסכון
כספי בעלויות האנרגיה.
לעומת זאת אחד מחסרונותיו הגדולים של הגז הטבעי הוא יכולת אגירה
מוגבלת מאוד, מסיבות טכנו-כלכליות.
פרויקט מסוג זה מחייב עבודה עם קבלני משנה רבים שתחומי עיסוקם אינם
מוכרים לחברת החשמל והוא דורש כחלק מתהליך הניהול של הפרויקט "מפגש
תרבויות ניהוליות". בתחום ניהול הזמן של הפרויקט, האינטגרציה בין
תרבויות ניהוליות אלו, משמשת ככלי השליטה והניהול המרכזי למעקב ובקרה
אחר התקדמות הפרויקט בלוח הזמנים שנקבע.
ניהול לוחות הזמנים של הפרויקט בוצע עפ"י חלוקה לפרויקטי משנה גיאוגרפיים
והאינטגרציה ביניהם:
- מקטע ימי לחיבור אסדת הקידוח בלב ים לתחנת הקליטה באשדוד
- מתקני קבלה, חלוקה ומדידת הגז באשדוד
- חיבור צינור הגז הטבעי לתחנת הכח "אשכול" באשדוד
- מקטע ימי אשדוד תל אביב
- חיבור צינור הגז הטבעי לתחנת הכח "רדינג" בתל אביב
- מקטע ימי מתל אביב לחוף דור
- מקטע יבשתי מחוף דור – לתחנת הכח "חגית"
- חיבור צינור הגז הטבעי לתחנת הכח "חגית"
בכל אחד מהמקטעים הבאים בוצע תכנון ומעקב של לוח הזמנים בתחומי
הסטטוטוריקה, היתרים, תיכון הנדסי, הליכי רכש , ביצוע והקמה, בדיקות,
הכנסה לפעולה.
2. כיצד
מאורגן ניהול הפרויקט? מי עומד בראשו? האם מדובר ביחידה ארגונית נפרדת?
האם היא מנוהלת כמרכז רווח נפרד? האם יש מנהלת ייעודית לפרויקט? אילו
תפקידים מאויישים בה? מיהם בעלי העניין המרכזיים האחרים מולה עובדת
הנהלת הפרויקט - בתוך חברת חשמל ומחוצה לה?
כמנהל הפרויקט מונה סמנכ"ל חברת חשמל המשמש כמנהל חטיבת הפרויקטים
ההנדסיים של החברה. הפרויקט מנוהל במבנה מטריציוני המכיל בצוות הניהול
של הפרויקט את מומחי החברה בתחומי העיסוק שהוזכרו למעלה והם משמשים
כמינהלת הפרויקט. הפרויקט מבוצע במקביל לפרויקטים אסטרטגיים אחרים
של החברה וחברי מינהלת הפרויקט עסוקים מטבע הדברים גם בהם. מינהלת
הפרויקט קשורה במסגרת עבודתה עם משרד התשתיות, חברת נתיבי הגז הטבעי
לישראל, רשות הגז הטבעי שבמשרד התשתיות הלאומיות וגורמי חוץ רבים
נוספים. כמו כן חולשת המינהלת במסגרת פעילותה גם על צוותים מקצועיים
מתוך חברת החשמל ובתוכם גם הצוות לניהול לוח הזמנים האינטגרטיבי
של החלק המנוהל ע"י חברת החשמל.
בראש צוות לוח הזמנים האינטגרטיבי עומד יו"ר הצוות ששייך ארגונית
למינהל הפרויקטים של החברה (יחידה המקבילה בתפקודה למשרד לניהול
פרויקטים - PMO) הכפוף ישירות למנהל חטיבת פרויקטים הנדסיים.
צוות לוח הזמנים האינטגרטיבי כולל את נציגי היחידות המקצועיות של
חברת החשמל ומתפקידו לטפל באיסוף נתונים מקבלני המשנה בפרויקט, לאחד
את הנתונים ללוח זמנים אינטגרטיבי העונה לדרישות הפרויקט, לנהל את
שינויי לו"ז, לנתח את התקדמות הפרויקט ולדווח לבעלי העניין.
3. מהי
ראיית חברת החשמל וראשיה לפרויקט? כפרויקט דגל של חברת החשמל - כיצד
מבוטא המיקוד הניהולי בפרויקט? כיצד מבוקר הפרויקט בחברת החשמל? באיזו
רמה?
חברת החשמל רואה חשיבות עליונה בפרויקט הגז ובניהולו באופן איכותי
העומד בלוחות הזמנים ובתקציב שנקבע לפרויקט. השימוש בגז טבעי יחסוך
לחברת החשמל עלויות אנרגיה הנאמדות במאות מיליוני דולר בשנה, יביא
להקטנה של פליטה לאוויר של מזהמים הגורמים לנזקים סביבתיים חמורים
- הנאמדים בעשרות מיליוני דולר ולמעלה מזה - ויגוון את מקורות האנרגיה
של מדינת ישראל. כמו כן צפוי למשק חיסכון, שטרם כומת, ממעבר של מפעלי
תעשיה ושירותים לשימוש בגז טבעי ולכן חשיבותו רבה כל כך.
מהסיבות הנ"ל גדולה כל כך גם חשיבותו של תהליך ניהול לוחות הזמנים
של הפרויקט שכן לאיחור במעבר לשימוש בגז טבעי יש השלכות כלכליות
כבדות על משק האנרגיה. השלכות אלו נובעות בעיקר מהעלויות הגבוהות
יותר של הדלק (מזוט וסולר) המשמש חומר זינה בתחנות הכוח של חברת
החשמל ובתעשייה, ומעלויות סביבתיות של פליטת מזהמים לאוויר בתהליך
ייצור החשמל ובתהליכים תעשייתיים אחרים ולכן יש לחברת החשמל אינטרס
מובהק לעמידה ביעדי התכנון ולוחות הזמנים.
חברת החשמל העמידה בצוות הניהול והביצוע של הפרויקט את מיטב הכוחות
הניהוליים העומדים לראשותה בתחום ניהול הפרויקטים ובתחומי ניהול
נוספים. לכל חברי המינהלת וצוותי העבודה ניסיון רב בפרויקטי ענק
קודמים, דבר שמאפשר להם להקטין במידת האפשר את בטויי אי הודאות של
הפרויקט.
4. מהם
הסיכונים המרכזיים בפרויקט? האם יש אילוצים תחיקתיים, גיאוגרפיים,
פוליטיים או אחרים בהם יש לעמוד? כיצד הם משפיעים על אופן ניהול הפרויקט?
בתהליך ניהול הסיכונים של הפרויקט זוהו הסיכונים העיקריים:
- הליכים סטטוטוריים-(בשל תלותם בגורמים מחוץ לחברת החשמל)
- חצית קווי תקשורת וכבלים במקטע הימי- (בשל מורכבות החצייה)
- פינוי תחמושת באזורים בים
- חציית צינור השפדן (שפכים לגוש דן) בים-(בשל מורכבות החצייה)
- תיאום תשתיות מורכב עם גורמים רבים באזור תחנת הכח רדינג בתל
אביב
- תהליך קבלת היתרי מעבר ועבודה בשטחים פרטיים הנחצים במקטע היבשתי
- חצית תשתיות במקטע היבשתי והתנגדות גופים לפגיעה בסביבה חופית
- אספקת תכנון, צנרת ומתקני הגז – צפי למועדי מסירה ארוכים מהרגיל
לכל הסיכונים הנ"ל היה היבט מעכב בלוח הזמנים והדבר דרש הקצאת זמן
מיוחדת להכנת תוכנית פעולה לפתרונם. מתוך מורכבות הסיכונים התברר
כי משימת קביעת משכי הזמן לכל פעילות, דרשה ניתוח מעמיק יותר של
התהליכים הבלתי מוכרים ולצורך כך בוצעה בניית צוותי משנה לקביעת
תכולות מבנה העבודה של כל פעילות בדרגת סיכון גבוהה.
תהליך ניהול הסיכונים בהמשך הפרויקט מלווה את תהליך המעקב והבקרה
של לוח הזמנים ומבוצע ע"י צוות הלו"ז האינטגרטיבי, המזהה את הפעילויות
הנמצאות באופק הפעילות בטווח הבינוני (מספר חודשים) והרחוק, עומד
את עצמתם והשפעתם על לוח הזמנים וממליץ על פעילויות מונעות בפני
מינהלת הפרויקט וועדת ההיגוי.
5. כיצד
אתה מנהל את לוחות הזמנים בפרויקט? האם האפשרות למדוד כמותית את אורך
הצינור שהונח, מקלה על בקרת התקדמות הפרויקט? האם היא מחייבת גישת
ניהול לו"ז שונה?
בשל ריבוי בעלי העניין השותפים בפרויקט נדרשה מצוות הלו"ז יכולת
אינטגרטיבית גדולה מהמקובל בפרויקטי חברת החשמל, המבוצעים בעיקרם
על ידי גורמים מתוך החברה שנעזרים בשרותי ספקים חיצוניים. בפרויקט
זה לצוות לו"ז יכולת השפעה מוגבלת על קביעת לוחות הזמנים של הספקים
וקבלני המשנה ועיקר פעולתו בביצוע התאום ושמירת מסגרות הזמן של כל
אחד ממסלולי הביצוע.
כאמור, אני משמש בפרויקט כיו"ר צוות לוחות הזמנים, ששייך ארגונית
למינהל הפרויקטים של החברה והוא מדווח ישירות למנהל חטיבת פרויקטים
הנדסיים המשמש כמנהל הפרויקט. צוות לוח הזמנים שבראשותי מכיל את
נציגי היחידות המקצועיות של חברת החשמל וכל אחד מחבריו משמש כראש
צוות לוחות זמנים במגזרו. הצוות מטפל באיסוף נתוני לו"ז מקבלני המשנה
בפרויקט, איחודם ללוח זמנים אינטגרטיבי העונה לדרישות הפרויקט, ניהול
שינויי הלו"ז, ניתוח התקדמות של הפרויקט, הכנת תחזיות לו"ז, הצגת
אופק פעילויות ודיווח לבעלי העניין.
הצוות מורכב ממומחים בעלי ניסיון באינטגרציה של לוחות זמנים בפרויקטים
רב מגזריים והדבר בא לידי ביטוי בתפקודו במעקב, בבקרה ובתאום הפעילויות
והזמנים בין קבלני המשנה.
לוח הזמנים של הפרויקט ניבנה ע"י הצוות במספר שלבים:
| א. |
בנית לו"ז מסלולים עיקריים - מתאר את טווחי הזמן המיועדים
לכל מגזר מקצועי וקבלן משנה בפרויקט כדי שהלו"ז הכולל של הפרויקט
ייצר אינטגרציה כדי לעמוד ביעדיו. התהליך מבוצע ע"י ראש צוות
לו"ז בשיתוף פעולה עם מנהל הפרויקט. |
| ב. |
בנית לו"ז מגזרי – מתאר את לוח הזמנים לפעילויות המקצועיות
של כל מגזר מקצועי או קבלן משנה. הלו"ז המגזרי מתאר גם את הקשרים
הפנימיים בין פעילויות המגזר ואת משכן המתוכנן. בלו"ז זה ניתנת
בשלב התכנון אוטונומיה לכל מגזר בבנייתו ובלבד שיעמוד בטווח
הזמן שהוקצב לו בלו"ז המסלולים העיקריים. |
| ג. |
בנית לו"ז אינטגרטיבי לפרויקט- בכינוסי צוות לו"ז מתבצעת ההתאמה
בין לוחות הזמנים השונים (בשת"פ עם הגורמים החיצוניים הנוגעים
בדבר) ונקשרים הקשרים בין פעילויות קבלני המשנה והמגזרים המקצועיים
לכדי לוח זמנים כולל ומתואם. לו"ז האב המוקם ע"י צוות לו"ז מאושר
במסגרת דיוני מינהלת הפרויקט (יו"ר צוות לו"ז – חבר מינהלת הפרויקט).
משאושר הוא משמש כלו"ז בסיס לפרויקט וכמקור השוואה לבחינת התכנון
אל מול הביצוע בהמשכו. |
תודה לאיל, ובהצלחה בפרויקט
______________________________________________
אייל מסד הוא בוגר הטכניון בהנדסת מכונות. בין תפקידיו הקודמים בחברת
החשמל, שימש כמהנדס פרויקט להקמת תחנות כח, כמנהל פרויקט באגף התכנון
להקמת תחנת כח "רוטנברג" באשקלון וכמנהל הקורס לניהול פרויקטים בבית
הספר לניהול של חברת החשמל.
בין השנים 2004 עד 2007, שימש איל כחבר בהנהלת ה PMI בישראל.
ניתן לפנות לאיל מסד בכתובת massade@iec.co.il