מה שלא רואים פה – עושים שם
מה הקסם של Off Shore בתחום ניהול הפיתוח וה - QA בפרויקטי IT

מאת : זיו מנדל, מנכ"לים משותף בנטשור , חטיבת הOff Shore של מטריקס

בין 3,000 ל- 4,000 משרות של אנשי תוכנה בעבור חברות ישראליות הועברו בשנים האחרונות אל מעבר לים לחברות Off Shore. שוק האוף בישראל מוערך ב-90 עד 120 מיליון דולר בשנה עם קצבי גידול של 10 עד 15 אחוז בשנה. תפיסת ה-Off שתפסה כל כך חזק בשוק האמריקאי בחמש שנים האחרונות תופסת לה מקום של כבוד בתהליכי קבלת ההחלטות של ארגוני פיתוח בחברת הייטק בשוק הישראלי וגם יחידות IT גדולות מתחילות לחפש את היתרונות והדרכים למימוש תפיסת הOff Shore-. מהי תפיסת ה-Off Shore? מהם פתרונות ה-Near Shore שקבלו תאוצה בשנים האחרונות, מי יכול וצריך לשקול Off Shore ואיך עושים זאת נכון.

מהי תפיסת ה-Off Shore בפרויקטים בתחום-IT ובתחום פיתוח ובדיקות התוכנה? הרעיון שעומד מאחורי תפיסת ה-Off Shore מדבר על העברת חלק מתהליכי הפיתוח והבדיקות לאתר מרוחק להפחתת עלויות והאצת הפיתוח. הפעילויות אותם נבחר לעבודה בתפיסת האוף הינן פעילויות שאינן דורשות דיאלוג מתמיד עם הלקוח וניתן להגדיר להן תפוקות ברורות ומחייבות, בכפוף ללוח זמנים מחייב. פעילות ה- Off Shore מושתתת על מודל עבודה הכולל מתודולוגיה ייחודית לביצוע עבודות על בסיס תפיסת ה- Off Shore. תפיסת ה-Off Shore נולדה בסוף שנות התשעים כאשר השוק ההודי הציע פתרונות מאוד אטרקטיבי מבחינת זמינות כוח אדם ומבחינת עלויות בתחום פיתוח התוכנה , בדיקות תוכנה וקול סנטר. העבודה מעבר לחוף (ומכאן גם נולד הביטוי Off Shore) כללה בחובה יתרונות רבים. ראשית היה מדובר במודל שאפשר הורדת עלויות דרסטית ברמה הישירה וברוב המקרים גם בחישוב העלויות הכולל את כל התקורות והחסרונות של התפיסה. השוק ההודי (וכיום השוק המזרח אירופאי) הציע כוח אדם זמין ומקצועי בתחומים בהם יש מחסור (מחסור שהיה קיים בצורה חמורה מאוד בסוף שנות התשעים ותחילת שנות ה- 2000 . המחסור הזה חוזר ברמת חומרה לא יותר פחותה גם בימים אלו). הזמינות של כוח האדם במדינות ה-Off Shore מאפשר יכולת גידול מהירה של כוח אדם ללא תלות מתמשכת וללא יצירת יחסי עובד מעביד דבר שמאפשר גמישות ברמה מבנה ההוצאות. מכיוון שחברות ה-Off Shore היו צריכות להתמודד עם הביקורת על איכות העבודה שלהם נוצר מצב פרדוקסאלי שמרכזי הפיתוח בתפיסת האוף הפכו להיות "יותר צדיקים מהאפיפיור" והשקיעו משאבי רבים ביצירת כוח אדם איכותי וביישום תקני איכות ונוהלי עבודה מסודרים. העבודה מרחוק גם חייבה תהליך מסודר וחובה לסדר וארגון גם אצל הלקוח מה שייצר שיפור באיכות התוצרים המועברים בין הצדדים ובצורה טבעית יצר תהליך של שיפור האיכות של התוצרים הסופיים.

כמובן שלא הכול ורוד בעולם ה-Off Shore ולעבודה בתפיסת ה-Off Shore עדיין חסרונות ואתגרים איתם צריך להתמודד. ראשית ככל שהמרחק הפיזי של מרכז ה-Off Shore גדול יותר כך עולות התקורות, יורדת יכולת מוטת השליטה ויש מחיר שצריך לשלם. ככל שהבדלי השעות בין שעון הלקוח וספק ה-Off Shore גדלים כך גדלה רמת הסיבוכיות של הדיאלוג ודרכי התקשורת בין הלקוח לספק. בעיה נוספת הינה בעיית פערי השפה והתרבות ולכן חשוב מאוד שכאשר אתה עובד עם ספק Off Shore תעבוד דרך נציגות מקומית שמדברת בשפה שלך ויודעת לגשר על פערי השפה והתרבות בין הלקוח וספק ה-Off Shore. במקומות ובמקרים מסוימים קיים גם הפחד של אובדן IP - Intellectual Property של חברת הייטק. בעיה אחרונה אבל מאוד חמורה -במדינות מסוימות אחוזי תחלופת העובדים גדלים והולכים בשנים האחרונות במיוחד במדינות כמו הודו. התחלופה הגבוהה (לעיתים היא מגיעה ל- 25 ואף 30 אחוז בשנה) ועלית השכר המסוימת (15 עד 20 אחוז בשנה) יוצרים צורך של ארגונים לחפש כל הזמן את המדינה הבאה בה נמצא המטמון של כוח האדם הזמין והאיכותי בעלויות נמוכות.

חיסרון המרחק הגדול, יצר בשוק העולמי תופעה של מרכזי פיתוח מרחוק בשלוש רמות: מרכזי פיתוח Off Shore שיושבים במדינות מרוחקות (כמו הודו וסין לשווקים בארה"ב ובישראל). מרכזי פיתוח Off Shore קרובים היושבים במדינות סמוכות ובמרחק טיסה קצר (כמו מקסיקו וקנדה לארה"ב , מזרח אירופה לישראל ולמערב אירופה). הרמה השלישית הינה מרכזי Near Shore היושבים בארץ המקור של הלקוח אבל באזורים מרוחקים המאפשרים עדיין לקבל את הערך של הורדת עלויות וזמינות כוח אדם. כך ניתן לראות התפתחות של מרכזי פיתוח באזורים המרוחקים מהאזורים המרכזיים בארה"ב וכך ניתן לראות בישראל את הקמת מרכז הפיתוח תלפיות – חטיבת ה-Off Shore של מטריקס בישראל. יש לשים לב גם שככל שגודל הצוות אותו נרצה להעביר ליישום בתפיסת ה-Off Shore יותר קטן כך חייב להיות המרחק של הספק קצר יותר. כללי האצבע קובעים למשל שצוות של פחות מ- 50 איש (ורצוי שיהיה מדובר במספר גדול יותר) בעבור חברה ישראלית לא מצדיק את המעבר להודו, במקרה זה יש לשקול פתרונות מקומיים או פתרונות של ספקי Off Shore במזרח אירופה. כאשר מדובר על כמות של פחות מ- 5 אנשים אין הגיון כלכלי וארגוני לעבור לעבוד בתפיסת ה-Off Shore (אפשר להתחיל עם צוות קטן אבל חייבם להגדיר מסלול של גידול הצוות או שהתקורה המערכתית לא תהייה שווה את המאמץ).

לאילו ארגונים מתאימה תפיסת ה-Off Shore? אז כמובן שתפיסת ה-Off Shore בתחום התוכנה והבדיקות מתאימה מאוד לחברות הייטק עם מרכזי פיתוח המונים עשרות עובדים ויותר. למעשה חברת הייטק שאיננה שוקלת ונערכת לעבודה בתפיסת ה-Off Shore עושה כנראה טעות אסטרטגית שתעלה לה בסופו של דבר בפגיעה ביכולת התחרותיות שלה. סוג יישום בו יש למרכזי ה-Off Shore יתרון בולט מתמקד בכל התחום של השירותים המקצועיים שאותם מציעה חברת ההייטק מסביב למוצריה באתר הלקוח (תחום היישום הארגוני) כגון הקמת מרכז PS - Professional Services באזורים הקרובים למדינות של הלקוחות (למשל במזרח אירופה ללקוחות אירופאים ובהודו וסין עבור לקוחות היושבים במזרח הרחוק).

תפיסת ה-Off Shore בהחלט יכולה להתאים גם ליחידות IT גדולות למרות שבישראל קיימת בעיית השפה (בעוד שמול השוק האמריקאי ההודים והמזרח אירופאים מדברים אנגלית, אנחנו לא רואים את ההודים או המזרח אירופאים לומדים ומדברים עברית) ולכן סביר להניח שיחידות IT גדולות בישראל יעבדו יותר עם מרכזי Near Shore העובדים בישראל או עם בתי תוכנה שיציעו להם פרויקטים ומערכות סגורות שחלקם יפותחו בחו"ל. גם חברות סטארט-אפ המונות מספר עשרות אנשי פיתוח ו-QA חייבות לשקול את בניית מערך הפיתוח והבדיקות שלהם על בסיס תפיסת ה-Off Shore. צריך לשים לב שלחברות סטארט-אפ לכאורה יכול להיות "קל" יותר לבנות את הפיתוח והבדיקות מהשלב הראשון תוך שילוב כוחות פיתוח ובדיקות חיצוניים היושבים מרחוק. הצורך של חברות סטארט אפ להאיץ את הפיתוח מצד אחד ומצד שני הרצון לחסוך בעלויות מוביל יותר ויותר חברות סטארט-אפ להתחיל מהשלב הראשון של הפיתוח ליישם חלקים מפיתוח ובדיקות המוצר בתפיסת ה-Off Shore.