ראיון עם אפרת דובדבני,
מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה והאחראית על יישום התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב.
מראיין, תומר קידר PMP, עורך העיתון

במסגרת התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב מוביל משרד המשנה לראש הממשלה, עשרות פרויקטים בהיקף כולל של למעלה מלמעלה משבעה עשר מיליארד ₪ המתוכננים לביצוע בעשור הקרוב. מטרת התכנית היא לשפר בצורה משמעותית את חיי התושבים בנגב ולמשוך לאזור תושבים חדשים. על יישום התכנית אחרית מנכ"לית המשרד, הגברת אפרת דובדבני, מי שמלווה את מר שמעון פרס ב-12 השנים האחרונות.

את הראיון עם אפרת דובדבני, קיימנו לקראת הרצאתה בנושא במסגרת הכנס ה 11 של העמותה לניהול פרויקטים בישראל.

איזו מערכת לבקרה ופיקוח מפעיל משרדך? או במילים אחרות: כיצד מבקרים עשרות פרויקטים לאומיים, פרויקטים בלמעלה מ- 400 מליון ש"ח לשנה?

מנגנון אחד של בקרה ווידוא הגעת התקציבים לייעודם הוא "צביעת" סעיפי התכנית הרבים (תקנות), וסימון כל תקנה למטרה מוגדרת היטב, באופן שלא ניתן להעבירה בין סעיפי התקציב. מעבר לכך, משרד המשנה לראש הממשלה עובד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה השונים, בהם משרד החינוך, משרד התמ"ת, משרד התיירות, משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים ומשרד הבינוי והשיכון. התקציבים שמועברים במסגרת התכנית למשרדי הממשלה השונים, יוצרים שותפות ואיחוד אינטרסים ולמעשה ממנפים את תכניות המשרדים השונים לצורך הוצאתם אל הפועל.
בתוך המשרד, מתנהלת אחת לשבוע ישיבת בקרה אחר כלל סעיפי התכנית, ותפקידו של אחד מעובדי המשרד הוא לקדם באופן יום יומי את ביצועם בפועל של סעיפי התכנית. בימים אלו נמצא המשרד בשלבים מתקדמים של מכרז מול חברה שתבצע בקרה בשטח של התקדמות הפרויקטים השונים.

כיצד את מודדת את הצלחת התכנית? מול אילו מדדים כמותיים?

בהליך חדשני למדיי, נוצר קשר מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במטרה ליצור מדדים כלכליים, חינוכיים ואחרים. מדדים שישקפו את המתרחש בשטח ואת תוצאות הפרויקטים. יחד עם זאת, מדובר בתכנית עשר שנתית, אשר פירותיה יבשילו לאורך זמן ושאת תוצאותיה יש למדוד על ציר של מספר שנים.

נכון להיום, האם מתקדמת התכנית בהתאם לתכנון? האם תוכלי לציין מספר דוגמאות?

דוגמה אחת לפרויקט שניכרים בו סימני ההצלחה, הוא עידוד המצוינות במגזר הבדואי. פרויקט הכולל בין השאר בניית כיתות לימוד ועידוד יזמים המעסיקים נשים מן המגזר הבדואי. בעקבות התנעת הפרויקט, מתמודדים כיום ראשי רשויות בדואים על הזכות להיכלל בו מתוך הכרה בחשיבותו למגזר.
סוג נוסף של פרויקטים בעלי תוחלת הצלחה גבוהה בזמן קצר יחסית הם פרויקטי התיירות. כיום קיים ביקוש גבוה לתיירות בנגב – ביקוש ללא היצע מספק.
במסגרת המגמה להביא אוכלוסיות חזקות לדרום, מבוצעים שני פרויקטים גדולים בשיתוף עם משרד השיכון והבינוי, פרויקטים שניכרים בהם כבר סימני ההצלחה:
במסגרת הפרויקט הראשון, ניתן סבסוד לקרקעות בירוחם, באר מילכה, מצפה רמון ומרחב עם. פרויקט האכלוס בירוחם הצליח מעל למשוער, ושלב ב' יוצא כבר לדרך.
הפרויקט השני מבוצע בצמוד למעבר של מספר בסיסי חיל אוויר לבסיס נבטים שבדרום. במסגרת זו יינתנו מענקים גבוהים למאות משפחות אנשי צבא קבע, שיבנו את ביתם בישובים: מיתר, באר שבע, ערד ודימונה. גם ההיענות לתכנית זו גבוה, ולאחרונה השתתפו למעלה מ 900 אנשי קבע בכנס בנושא, שהתקיים באשקלון.

את עוסקת רבות בפרויקטים במגזר הבדואי - האם ניהול פרויקטים אלו שונה? באיזה אופן? האם את רואה בעתיד הקרוב פיתרון לבעיית המגזר המשפיעה על ביטחון תושבי הדרום?

הגברת תחושת הביטחון העצמי בקרב תושבי הדרום מטופלת במגוון דרכים. אחת מהן היא תכנית המבוצעת בשיתוף עם המשרד לביטחון פנים, לגיוס מיון והכשרה של עשרות שוטרים חדשים תושבי הדרום - בדואים ויהודים. בנוסף, מבוצעים פרויקטים בשיתוף התמ"ת עם המועצות הבדואיות, כגון הקמת אזור תעשייה משותף לרהט, להבים ובני שמעון, פרויקטים שתכליתם ליצור מקומות תעסוקה רבים לתושבים הבדואים.

מהו האילוץ המרכזי כיום במימוש התכנית האסטרטגית - אילוץ תקציבי? שיווקי? תרבותי? כיצד מתגברים על אילוץ זה?

צוואר בקבוק מרכזי בביצוע חלק גדול מן הפרויקטים הינו בירוקראטי באופיו. יחד עם זאת, למרות האיומים על תקציב התכנית, הצליח לאחרונה המשנה לראש הממשלה, מר שמעון פרס, למנוע קיצוץ תקציבי משמעותי בתכנית.
ההיבט הנוסף הוא תדמיתי במהותו. כיום ברור לכל כי, כדברי שמעון פרס, בלי הנגב והגליל אין עתיד למדינת ישראל. יחד עם זאת תדמית הנגב טרם השתפרה בעיניים הישראליות, וכיום הוא נתפס עדיין כ"רחוב אלנבי" ולא כ"רחוב שיינקין" הגובל בו. הקמפיין הוא תדמיתי ואחד ממטרות התכנית היא ליצור את השינוי המתבקש.

כיצד מבטיחים הוצאה אל הפועל של תכנית אסטרטגית ל 10 שנים, כאשר אופק התכנון הממשלתי נגזר מאופק הקדנציה? כיצד "משרידים" את התכנית?

הוצאתה אל הפועל של התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, מעוגנת בהחלטת ממשלה לעשר שנים! כיום נמצאת התכנית בקונצנזוס, ללא מתנגדים, והיא צפויה להמשיך ולהתבצע כמתוכנן. אות לכך ניתן בהחלטת הממשלה, אשר למרות המלחמה הקשה שהתחוללה בצפון, החליטה על הגדלת התקציב להמשך מימוש התכנית בשנת 2008 ללמעלה ממיליארד ₪. סכום הגבוה ביותר מפי שניים מן הסכום שהוקצה לשנת 2007.
בתכנית 2008 יושם דגש על אותם כיוונים מבטיחים שהחלו ב 2007, מתוך כוונה לצמצם את כמות הפרויקטים ובמקביל לעבות את אותם פרויקטי ליבה שיהוו את עמוד השדרה של התכנית האסטרטגית.

לסיום הראיון, ביקשתי כתושב הנגב, לחזק את ידיה ולאחל לאפרת הצלחה במימוש התכנית.

בהצלחה אפרת!

עוד על התכנית ניתן לקרוא בקישור הבא: קישור לאתר משרד המשנה לראש הממשלה.