תפריט

כנס מחקר

אירועים קרובים

אפריל 2018
S M T W T F S
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 1 2 3 4 5

מחקר וקשרי אקדמיה: כנס מחקר

כנס מחקר, מתקיים בשיתוף פעולה עם האיגוד הישראלי להנדסת מערכות, במטרה לקדם את המחקר בתחום ניהול הפרויקטים בישראל. הכנס מציע לאקדמאים וחוקרים מהתעשייה במה להציג את מחקריהם ולפתח שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה.

הכנס למחקר ופרקטיקות (Best Practices) בהנדסת מערכות, ניהול פרויקטים והממשק ביניהם יתקיים ב- 05.05.2015 במלון דניאל בהרצליה ויעסוק בהנדסת מערכות וניהול פרויקטים, כל דיסציפלינה לחוד, אבל גם בחיבור, הממשקים והשילוב בין שתי הדיסציפלינות הן במישור התיאורטי-מחקרי והן במישור הפרקטי. בכנס יוצגו מאמרים העוסקים במחקר בהנדסת מערכות, ניהול פרויקטים ובשילוב ביניהם וכן מאמרים המציגים דוגמאות מכל דיסציפלינה ומהשילוב ביניהן על יתרונותיו, אתגריו ותוצאותיו.

 

 


כנס המחקר הראשון של PMI ישראל בשיתוף אילטם ו- INCOSE ישראל: מחקר ופרקטיקות בהנדסת מערכות, ניהול פרויקטים והממשק ביניהם

הכנס התקיים ב-5.5.2015 במלון דניאל בהרצליה, בהשתתפות כ-70 אנשי אקדמיה ותעשייה בכירים. פרופ' מוטי פרנק, נשיא INCOSE_IL לשעבר, פתח את הכנס בהתייחסו לשיתוף הפעולה בין הנדסת מערכות לניהול פרויקטים ברמה העולמית וכאן – בישראל. ד"ר ורד הולצמן, סגנית נשיא PMI ישראל למחקר וקשרי אקדמיה, בירכה את המשתתפים וציינה את המלגות שמעניקה PMI ישראל לסטודנטים, ובפרט את אלו שזכו השנה במלגה לתואר שני ושלישי עבור עבודות שעניינן הקשר שבין ניהול הפרויקטים והנדסת המערכות בתהליכי העבודה ובתקנים.


מר אלי שטיר מהיחידה לניהול ובקרת פרויקטים באגף התפעול בהנהלת רפא"ל שימש כיו"ר המושב הראשון שנושאו יישום גישות מתקדמות בניהול פרויקטים ובהנדסת מערכות.
ד"ר שלום כהן, מלוג'יק מערכות, דיבר על שילוב עבודת מנהל הפרויקטים ומהנדס המערכת בתהליך פיתוח מבוסס Scrum. בהשוואת תהליכי הפיתוח הקלאסיים לאלו שמתקיימים ב-scrum, נבחנו הגדרות התפקידים ותחומי האחריות. ההבדלים המשמעותיים שנמצאו בין הנדסת מערכת קלאסית לזו שב-scrum הם: ה-Lead time, בעלי התפקידים המרכזיים בתהליך ושלב הקפאת הדרישות. המודל המשולב שהציג ד"ר כהן תיאר את המודולריות האג'ילית על דבי הפלטפורמה הקלאסית, הסטנדרטית. התועלת העיקרית בשילוב המערכות באה לידי ביטוי בשביעות רצון הלקוח, כפי שנלמד ממספר אירועים שנבחנו ונחקרו.

פרופ' יורם רייך, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, דן במודולאריות לעומת מורכבות ממשקים והיישום ביחסי עבודה מנהל פרויקט-מהנדס מערכת. באמצעות כמה דוגמאות של מוצרים מודולאריים הוצג מושג המודולאריות כאוסף של רכיבים שאפשר להגדיר את הממשק שלו בצורה טובה וחד משמעית כך שהמערכת לא תהיה תלויה במודולים השונים. פרופ' רייך הציג ניתוח של מודולים שונים למערכות, לפרויקטים ולארגונים והתייחס להבדלים ביניהם ולייחודיות של כל אחד מהם.

מר סרגיי טוזיק, הציג מאמר שכתב בשיתוף פרופ' אורית חזן, מהמחלקה לחינוך מדע וטכנולוגיה בטכניון, שעניינו פיתוח תיאוריה של העברת מערכות מפיתוח לשימוש שוטף. ההרצאה דנה בשאלה "למה בכלל להתמקד בלקוח?" כאשר מצד אחד ישנם מהנדסים שעוסקים בטכנולוגיה ומהצד השני יש את מנהלי הפרויקטים שעוסקים באנשים ובאינטראקציה ביניהם. על בסיס תיאוריה המוכרת בשם Actor Network Theory הוצג הקשר שבין אנשים ורכיבים, אם כי בשלב הזה עבודת המחקר עדיין מותירה מספר שאלות פתוחות . . .
את המושב השני, בנושא מערכות מסובכות, מורכבות ורב תחומיות, ניהל ד"ר אמנון גונן, מהפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון.

מר אורי אורחוף, הציג עבודת מחקר שנעשית במשותף עם פרופ' אהרון שנהר ופרופ' דב דורי מהטכניון, בנושא פישוט פרויקטים מורכבים תוך שימוש בכלים של הנדסת מערכות לניתוח רכיבי מערכת קריטיים. באמצעות הצגת המקרה של הקמת שדה תעופה, הסביר מר אורחוף את הקישור בין הנדסת מערכות, ניהול פרויקטים, ותעשייה וניהול. מודל ה-V הותאם על מנת לשמש במקרה זה לתכנון ובקרה של הפעילות המורכבת שכללה עשרות תהליכי ליבה ומאות תהליכי משנה מול יותר מ-100 בעי עניין מרכזיים. הרכיבים הקריטיים – אלו שקשה להשיגם במגבלות הזמן והתקציב ושהם חיוניים מאד לפרויקט – הם הרכיבים שדורשים את מירב תשומת הלב הניהולית.

מר ציקו חפץ, מנכ"ל חברת אורנטק, דיבר על משחקים, BI (Business Intelligence), ניהול פרויקטים והנדסת מערכות. בניסיון לתת מענה לניתוח והבנת המשמעויות מהמידע הרב הנצבר ממערכות מידע שונות הציע מר חפץ להשתמש במשחקים. באמצעות Gamification (משחוק, בעברית) מטמיעים תהליכי עבודה נכונים וממירים את ה-BI ב- PI (Project Intelligence) שלא רק מחבר את המערכות השונות, אלא גם משלב ביניהן ומאפשר תצוגה ויזואלית, ברורה ומובנת.

מר אברהם מורדוך, מפתרונות TOC, סיפר למשתתפים על מסע שמתחיל בכאוס, אבל מתקדם לכיוון ההצלחה באמצעות בגרות ארגונית בסביבה מרובת פרויקטים. המסע כולו כולל שמונה שלבים שמתחילים בכאוס, ממשיכים בפתרונות אד-הוק, בתכנון, בארגון ובסדר, באינטגרציה, ובסופו של דבר מגיעים למצב האופטימלי. בסביבה רב פרויקטלית שבה אין תכנון מסודר ובקרה שיטתית ואין מתודולוגיה אחד סדורה לניהול הפרויקטים בארגון – מתקיים הכאוס. המעבר לסביבה הבשלה של ניהול פרויקטים עשוי לקחת זמן, אבל זהו שלב חשוב והכרחי להצלחה.
מר עוזי אוריון מאלביט מערכות אלקטרואופטיקה- אלאופ, שימש כיו"ר המושב השלישי והמסכם שנושאו שילוב בין ניהול פרויקט לבין הנדסת מערכות.

מר גדעון קוך, מהמכללה האקדמית להנדסה אפקה, פתח את המושב השלישי בהרצאה שבחנה את השאלה כיצד לשלב את מהנדסי המערכת ומנהלי הפרויקטים בתכנון פרויקטים רב תחומיים? בניסיון לבחון את האופן המיטבי לעשות זאת ואת הכלים המתאימים ביותר לביצוע המשימה, הציג מר קוך את הממשק הרציף שקיים בין ניהול להנדסה. באמצעות סקירת הקשר שבין הפונקציונאליות לבין המבנה הארגוני לבין לוח הזמנים הוצגו ה-WBS ו-Global wisdom Model.

ד"ר אלכס איילון, מאלביט מערכות אלקטרואופטיקה- אלאופ, בחן את הדילמות והתופעות הנסתרות הכרוכות בהעברה מפיתוח לייצור. ניתוח התהליך מלמד כי ישנם 18 פריטים שונים בתהליך, אולם במגבלות לוחות הזמנים הקצרים יש לבחור על מה לוותר. הדילמות הניהוליות מעלות שאלות הקשורות ליחסי הגומלין בין אנשי המפתח בפרויקט, מידת המעורבות המתאימה, ומאפייני תהליך הייצור. במקביל להן, ישנן תופעות נסתרות כגון עלויות אי-איכות או היעדר מימוש מלא של יכולות אנשי מפתח שגם עליהן יש לתת מענה. הפתרון טמון בראייה המערכתית הכוללת.
מר שמעון זיידרמן, מרפא"ל הציג את הרצאת הסיכום בשלב המושבים. הרצאה זאת דנה במנהל הפרויקט, מהנדס המערכת והמאבק על ציר הזמן. חלוקת האחריות והסמכות בין שני בעלי התפקידים המרכזיים – כאשר האחד מתמקד בזמן ובתקציב והשני מתמקד בתכונות המוצר – עלולים לעורר מחלוקות בין שני הגורמים, ובפרט כאשר אי הוודאות גבוהה. שימוש בתכניות עבודה והקצאת באפר להזדמנויות ולדרישות מאפשרים למנהלים להגדיל את האתגרים ולאתר פתרונות טובים יותר אלו שהיו בתכניות המקוריות.

שתי הרצאות סיכום סגרו את הכנס. בהרצאה הראשונה, גב' אביבה דוידוביץ ומר עמר שני מאמדוקס הציגו את הדילמות מחד ואת שיתופי הפעולה מאידך בין מנהלי הפרויקטים למהנדסי המערכת בחברה. בתהליך הפיתוח מעורבות ארבע פונקציות מרכזיות וכל אחד מבעלי התפקידים משתתף, באמצעות שימוש בטרמינולוגיה אחידה, ביישום התהליך. מנהל הפרויקט אחראי לכל ההיבט הניהולי הכולל אינטגרציה, סיכונים, איסוף והבנת הדרישות, ניהול שינויים וכד', בעוד שמנהל המוצר מגדיר את הספסיפיקציות של המוצר והארכיטקט עוסק במחקר טכנולוגיה, בזיהוי תחומים חדשים למיקוד בארגון וכו', וה- Core Opportunity Team לוקח אחריות משותפת על הצלחת הפרויקט והמוצר. ד"ר אמירה שרון, שניהלה בעבר באילטם את הקבוצה שעסקה בשילוב שבין ניהול פרויקטים להנדסת מערכות, פתחה את הרצאתה בחידה: איך אפשר, באמצעות קו אחד בלבד להפוך IX לשש? התשובה מעניינת, וכמובן יצירתית, אז פשוט נשאיר לכם את הזמן לחשוב על פתרון (דרך אגב, יש לפחות שלושה פתרונות שונים). בהצגת החפיפה בין תפקידי מנהל הפרויקט למהנדס המערכת הודגשו הקריטריונים המשפיעים וביניהם מאפייני האישיות, הידע הטכנולוגי, היקף ומורכבות הפרויקט, והמבנה הארגוני. הקשר, הדמיון וההבדלים בים ה- PMBOK ל- SEBOK הוצגו ונדונו, בדיון שבו לקחו חלק כל המשתתפים.


תודות לשותפים: פרופ' מוטי פרנק, נשיא INCOSE_IL לשעבר, ומר משה סלם, מנכ"ל אילטם, על שסייעו בהפקתו על כנס מוצלח, הראשון מסוגו, שימשיך ויתרחב בשנים הבאות. . . .

     

  

 

ד"ר ורד הולצמן, סגנית נשיא למחקר וקשרי אקדמיה, PMI ישראל.