ותקן לכל*...

תקן, שלא כמו הצדק, אינו מוחלט ואינו מיועד לכולם. בולטת עובדה זו בהקשר למקצוע ניהול הפרויקטים. כידוע, מקצוע ניהול הפרויקטים מכנס תחתיו סוגי פרויקטים שונים במהותם ובתוצריהם, כל אחד מהם מבוסס על ידע מקצועי בתחום ידע שונה כגון אלקטרוניקה, תוכנה, בניה, ועוד. יתרה מכך, מחקרים מראים כי פרויקטים המיועדים ללקוחות מסוגים שונים, או בעלי היקף ואופק תכנון שונה צריכים להיות מנוהלים באופן שונה (לדוגמה ראו סקירת הספר "מודל היהלום" שפורסם בגיליון אוקטובר 2007 ). השכם והערב מועלות טענות לפיהן ניסיון ליצור סט כללים אחיד לכל הפרויקטים באשר הם, נידון לכישלון בשל השונות הגבוהה בין סוגי הפרויקטים. אם כן, כיצד נסביר את העובדה שלמעלה משני מליון עותקים של ה PMBOK נמכרו עד כה בעולם ואת העובדה שלמעלה מרבע מליון מקצועני ניהול פרויקטים עברו את הסמכת ה PMP המבוססת עליה. התשובה לשאלה נעוצה בגילו הצעיר יחסית של מקצוע ניהול הפרויקטים. מאז ימי המהפכה התעשייתית באלף שעבר, הפך העולם המודרני למושתת ייצור, ובהתאם לכך נבנו ארגונים. המגמה הרואה בפרויקטים מאמץ ארגוני מרכזי החלה רק בעשורים האחרונים ותפיסת הניהול הרב פרויקטי הובע רק בעשור האחרון. עקב כך ארגונים ואף מדינות, מבקשים ליצור לעצמם כיום סט כללים אחיד שיהווה מורה נבוכים לביצוע פרויקטים באופן מוצלח - סט כללים זה מוגדר כתקן. ניתן לראות תקני ניהול פרויקטים במדינות כגון ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה, תקנים המבוססים על ניסיון מצטבר ומחייבים מגזרים מסוימים כגון צבא או ממשלה, לעבוד על פי האמור בהם. תקנים אלו מגדירים את הסף התחתון על פיו יש לנהל פרויקט או אוסף פרויקטים. תת-התמחויות על פי מוצרי הפרויקטים, מובאים על פי רוב כהרחבות לתקן. משיחות עם מומחים בעלי ניסיון בתחום ניהול פרויקטים בישראל עולה צורך דומה, כפי שאומר זאת מר חיים סובול, ר' מינהל הנדסת תעשייה, תעשייה אווירית / מפעל מלט וחבר הנהלת העמותה לניהול פרויקטים בישראל: "קיים צורך אמיתי לתקנן את נושא ניהול פרויקטים, במיוחד לאור העובדה שלא קיים תקן סטנדרטי מחייב בנושא." עוד אומר חיים בראיון עימו המפורסם בגיליון זה: "בהעדר תקן ישראלי לניהול פרויקטים, אני ממליץ לארגונים לאמץ את PMBOK הן בשל העובדה שהוא תוצר של ניסיון בינלאומי רחב והן בשל העובדה שהוא מספיק כללי כדי שניתן להתאימו לכל ארגון." לסיכום, אימוץ תקן ארגוני לניהול פרויקטים אינו מהווה את נקודת הסיום בבשלות הארגונית לניהול פרויקטים, אלא רק את התשתית עליה ניתן לבסס יכולות מתקדמות נוספות, ההכרחיות לניהול מוצלח של פרויקטים.

קריאה מהנה
תומר קידר, PMP - עורך
editor@pmi.org.il

* הצירוף המקורי- "וצדק לכל" מסיים את שבועת האמונים לאומה ולדגל האמריקאי (ראו ציטוט בויקיפדיה )

ראיון עם מר חיים סובול
ר' מינהל הנדסת תעשייה, תעשייה אווירית / מפעל מלט
חבר הנהלת העמותה לניהול פרויקטים בישראל
מראיין תומר קידר, PMP - עורך

במדור ראיון בכיר אנו מארחים הפעם את מר חיים סובול ראש מינהל הנדסת תעשייה, תעשייה אווירית / מפעל מלט וסגן נשיא לפרויקטים בהנהלת העמותה לניהול פרויקטים בישראל.
מאז שנת 2003 מכהן מר סובול בהנהלת ה PMI בישראל, במגוון תפקידים ביניהם ריכוז "פרס פרויקט השנה", הכנת הכנס השנתי, חבר מטעם ה PMI בוועדה טכנית של מכון התקנים לגיבוש התקן הישראלי לניהול פרויקטים וחבר בועדת האתיקה של העמותה.
בראיון עימו מתייחס חיים למבנה ניהול הפרויקטים בתעשייה האווירית כמו גם לאתגרים המרכזיים בתחום ניהול הפרויקטים בישראל.
לסיכום הראיון עימו מבקש מר סובול להעביר את המסר הבא:
"תחום ניהול פרויקטים הינו חיוני ביותר בכל תחומי חיינו החל בניהול משק הבית דרך ניהול ארגונים וכלה בניהול המדינה.
אם נשכיל לראותו כמקצוע מחייב ולא כתחביב- נצליח לשפר את ביצוענו ואת רמת חיינו."

לראיון...

SIG- Specific Interest Groups
מוקדי הידע של ה PMI
גיא שלפר- PMP, MBA, guy@ds-design.co.il

תחום ניהול הפרויקטים הינו תחום רחב ורב-תחומי ולמרות שה- PMBOK מנסה להקיף את כל הידע התיאורטי בנושא ניהול הפרויקטים עדיין יש מקום להתמחויות ממוקדות יותר המבוססות על ענף או תחום מקצועי. לשם כך, ייסדה ה- PMI בשנת 1992 את קבוצות העניין – SIG- Specific Interest Groups שהינן קבוצות ממוקדות תחום או ענף מקצועי ומאפשרות לעמיתים לאותו תחום עניין/ענף מקצועי לשוחח ולהחליף מידע זה עם זה.
במאמר הבא מובאת סקירה בנושא בצירוף דוגמה והמלצות להצטרפות.

לסקירה...

הכותב:
גיא שלפר, PMP, MBA, מנהל פרויקטים בעל ותק של 11 שנים, משמש כאיש קשר בין קבוצת עניין לניהול סיכונים (RMSIG) בישראל לבין PMI העולמית. guy@ds-design.co.il

קונגרס מרגש ושובר שיאים בסידני
מאת: תומר קידר, PMP - עורך

קרוב ל 800 משתתפים מ 43 מדינות נאספו בסידני, אוסטרליה בתחילת חודש מרץ לשלושה ימים של לימוד, היכרות הדדית, והנאה.
היקף המשתתפים בכנס PMI אסיה פסיפיק לשנת 2008 היה מן הגדולים שבכנסי PMI מחוץ לצפון אמריקה וכלל 54 הרצאות, שנתפרו במיוחד לצורכי קידום הפיתוח המקצועי של המשתתפים, ביניהם הרצאה אחת מישראל.
על השפעתן של הודו וסין על חיינו, על העניין הגדל והולך בתחום ניהול הפורטפוליו ועל ניהול פרויקטים בגישת הנווד, תוכלו לקרוא בסיקור האירוע שלפניכם.

לסיקור האירוע ...

מבוסס על ידיעה מתוך PMI COMMUNITY POST, 14 במרץ 2008

לסקירה...

ניהול איכות כתהליך מפתח במגזר השירותים
סקירת מאמר מאת צביקאל וגלוברזון
מאת תומר קידר, PMP - עורך

מאמר שפורסם לאחרונה על ידי עופר צביקאל בירחון ‘Service Industries Journal’, מצביע על כך שמנהלי פרויקטים במגזר השירותים צריכים להתמקד בתהליכים הנוגעים לתחום הידע "איכות" ב PMBOK. בתקציר מנהלים זה נסקור את המאמר.

לסקירת המאמר...

Focused Risk Communication
מאת Dr. David Hillson PMP FAPM

את מאמרו פותח דר' הילסון בצטטו את איינשטיין כמי שאמר: הבעיה המרכזית עם תקשורת היא באשליה שהיא יוצרת. כל תקשורת בין אנשים עשויה להיות בעייתית, על אחת כמה וכמה תקשורת בדבר סיכונים, הנתפסים באופן שונה אצל אנשים שונים. תחושות שונות עלולות להכתיב את תפיסת הסיכון: תפיסה רציונאלית, הטיות לא מודעות ותחושות בטן. יתרה מכך, בעלי עניין שונים בפרויקט נדרשים לנתונים שונים ברמות פירוט שונות בדבר סיכוני הפרויקט. על מנת לפתור את הבעייתיות יש להציג לכל בעל עניין את הסיכונים להיבטי הפרויקט שהם במיקוד שלו: לצוות – פירוט מלא, לבעלי המניות – סיכון לרווחיות וכן הלאה. כלומר, עלינו להגדיר כל סיכון ביחס ליעד בפרויקט, וליחס כל יעד לבעלי העניין הנוגעים.

אז איך לדווח סיכונים – על כך במאמר המלא..