פרופ'
רז - מספר נקודות מבט
מאת אבי רוזנברג, תלמידו
את פרופסור רז הכרתי
במסגרת לימודים וכתיבת תזה באוניברסיטת בר- אילן.
אמנם יצא לי לעבוד במחיצתו רק קצת יותר משנה, אבל בזכות מספר נושאים
בהם שיתף אותי, פגישותינו היו תכופות ונגעו בעולמות תוכן רבים, בהם
היה פעיל ומוביל.
ניהול פרויקטים- פרופ'
רז היה כאמור מייסד הסניף הישראלי של ה- PMI, וככזה, המשיך להיות
האחראי האקדמי והמקצועי על הפקת המדריך (PMBOK) המעודכן בגרסתו העברית.
לקראת הוצאת המהדורה המעודכנת ( מהדורה שלישית) של המדריך, פעלתי
בהנחייתו לבצע את המעבר הסופי על המדריך המתורגם, ולוודא שאכן התרגום
עומד בסטנדרטים של תקן הנדסי מסודר.
היקף המדריך רב , וכולל עשרות מונחים מקצועיים שחובה להקפיד על תרגומם
העקבי והמתאים, כולל רצף והמשכיות בין הפרקים השונים והטבלאות. פרופ'
רז, למרות היקף הנושאים הנוספים בהם עסק, מצא זמן לשבת שעות ארוכות
יחד עימי, להחליט ולהאיר בנוגע לעשרות אי- התאמות ואפשרויות תרגום
שונות שמצאתי בעת המעבר על המדריך, כדי להבטיח שאכן יצא לאור מדריך
העומד בכל הסטנדרטים של תקן הנדסי, שיהווה כלי עבודה אמיתי למנהלי
פרויקטים העובדים בסביבה בין-לאומית.
לשאלתי על הנכונות להשקיע זמן רב כל כך בנושא זה, תיאר בתשובתו את
הדרך בה המדריך מתעדכן ונוצר במסגרת הפעילות העולמית של ה- PMI.
"הסניף הישראלי הינו סניף מוביל בכל קנה מידה , ולכן גם התרגום
יהיה באיכות הגבוהה ביותר האפשרית. לא לכל מדינה מאפשרים להוציא
תרגום של המדריך, ועלינו מוטלת החובה להצדיק את האמון שנתנו בנו
בעת מתן הרשאה לתרגום המדריך. ניהול פרויקטים הינו מקצוע הנדסי לכל
דבר, וכלי העבודה שאנו נותנים בידי מנהלי הפרויקטים- מדריך ה- PMBOK,
יהיה הטוב ביותר שאפשר להפיק".
פרופ' רז והסטודנטים-
המפגש הראשון שלי עם פרופ' רז היה כסטודנט בסדנת תזה באוניברסיטת
בר-אילן . מיד לאחר המפגש הראשון , בשיחות בינינו, הסטודנטים, עלתה
התחושה כי מדובר במרצה הרואה את הסטודנט ב"גובה העיניים",
מדבר עימו בגילוי לב ומשתדל ,בכנות, להעביר אליו את האהבה לקריירה
האקדמית- עם הקשיים והאתגרים שבה.
בתום סמסטר אחד בו הייתי סטודנט שלו, עברתי למעמד של עוזר הוראה
בעבורו, באוניברסיטת תל-אביב, במשך שני סמסטרים. התברר לי מהר מאד
כי היחס שגילה אלינו, קבוצה קטנה יחסית של כותבי תזה, איננו ייחודי.
גם כאשר העביר סמינרים וקורסים לקבוצות גדולות, שמר על אותה התנהגות
בדיוק. הוא הדגיש את כוונתו להנחיל את אהבת המקצועות אותם לימד-
ניהול פרויקטים וניהול סיכונים- לסטודנטים.
בהנחיות שנתן לי לבדיקת התרגילים, בקש להקפיד במיוחד על מציאת הקשר
בין החומר האקדמי לבין הניסיון המעשי שהביא עימו כל סטודנט, ולתת
הערכה גם על יצירתיות בתחום זה.
הקורסים שהעביר היו קורסים מתקדמים- סמינר לסטודנטים בתוכנית רב
לאומית בנושא ניהול פרויקטים וניהול סיכונים, ניהול פרויקטים בתוכנית
לניהול מצבי חרום של הפקולטה לרפואה ועוד. תמיד אפשר לסטודנטים להגיש
תיקונים לעבודות, לאור ההערות לתרגיל המקורי, וטען כי העובדה שמוגש
תיקון על ידי סטודנט צריכה לקבל הערכה ותגמול. " אם לסטודנט
אכפת מהמקצוע, והוא מוכן להשקיע שוב בתרגיל וליישם את ההערות וההארות
לתרגיל טוב יותר- עלינו להעריך אותו על כך, ולתת לו את האפשרות לשפר
את ציוניו."
חוויה מעניינת הייתה קורס, שהועבר בשפה האנגלית, לסטודנטים מכל רחבי
העולם- רוסיה, דנמרק, ישראל, ארה"ב, ארגנטינה ועוד, בנושא ניהול
פרויקטים. מרבית התרגולים בקורס היו באמצעות ניתוח מאמרים. הוא הנחה
אותי פרטנית, לגבי כל סטודנט, לשים לב להבדלים תרבותיים אפשריים
בנוגע ליכולת הסטודנט לנתח חומר אקדמי מעמיק, הטלת ספק בתיאוריות
שמוצגות במאמרים ונכונות להציע דרך שונה מהותית להתמודדות עם שאלת
המחקר. בכך הפגין את כישוריו והידע שלו בניהול בסביבות תרבותיות
שונות, ומבחינתי, גם את האכפתיות והעניין בכל סטודנט שלמד אצלו.
בסמסטר קיץ האחרון, כאשר כבר המחלה שהכריעה אותו, הייתה בשלבים מתקדמים,
עדיין עשה כל מאמץ לסיים את התחייבויותיו לסטודנטים, והקפיד לברר
שאכן הציונים עברו במועד, פרויקטי הגמר שהגישו הסטודנטים היו ברמה
ראויה- ושמחתי גם לספר לו על איחולי החלמה ובריאות, שרבים מהסטודנטים
צרפו לעבודות שהגישו.
ניהול סיכונים- נושא ניהול סיכונים היה הנושא אותו טיפח בשנים האחרונות.
הוא הוביל את כתיבת התקן הישראלי לניהול סיכונים, תהליך אותו עוד
הספיק לתאר בהרצאה בכנס האחרון לניהול פרויקטים של ארגון ה- PMI
הישראלי. הוא לא היה שבע רצון מהתפתחות הנושא בארץ, לעומת המצב בחו"ל.
כל הזמן חזר וטען- "כמו שהצלחנו להביא להכרה בניהול הפרויקטים
כמקצוע מהותי ומוערך, כך יקרה עם ניהול סיכונים". התזה בה הנחה
אותי , גם היא בדבר ניהול סיכונים לוגיסטיים. כמעט מדי שבוע העביר
אלי תקצירים ומאמרים עדכניים בנושא, קישורים וממצאים מתחום זה- כפי
שמתפתח בעולם. התרשמתי מהיקף הידע וההעמקה שלו בנושא, וחיפשנו יחד
דרכים להפוך את הנושא לנפוץ יותר.
צר לי מאד, ואני מניח שגם לשותפים רבים שהיו לו לאורך הדרך, שהוא
לא יזכה לראות בהתגשמות המלאה של חזונו זה, אם כי עשה כבר את כל
המאמצים הנדרשים כדי להביא לכך שהתקן הישראלי עתיד להתפרסם בחודשים
הקרובים.
סביר להניח שפרסום תקן זה יאיץ ויקדם את ניהול הסיכונים למקום הראוי
והחשוב בו הוא צריך להיות בכל התהליכים המהותיים המתרחשים בארגונים
ובחברות- ואני לפחות אדע שחלק ניכר מכך זה בזכותו של פרופ' רז.
אבי רוזנברג
B.Sc.,M.B.A.,PMP
naetroz4@walla.com
